רבי יצחק אייזיק הלוי רבינוביץ זי"ע

רבי יצחק אייזיק הלוי רבינוביץ זי"ע

אחרוניםליטאים

נולדיא בתשרי ה'תר"ח, 21/09/1847 למניינם·איוויניץ

נפטרכ באייר ה'תרע"ד, 15/05/1914 למניינם·המבורג

היסטוריון ותלמיד חכם, מחבר "דורות הראשונים" על תולדות התורה שבעל פה, ממייסדי אגודת ישראל.

קשרים

אביו
אליהו (בן נחום חיים) הלוי
אמו
רחל
בני/בנות זוג
אלקה
רבותיו
רבי יוסף דב סולובייצ'יק (בית הלוי)

מקומות בהם פעל

  • וולוז'יןלמד בישיבה ושימש גבאי הישיבה (1860–1895)
  • פרשבורגהחל לכתוב את דורות הראשונים (1895–1902)
  • המבורגהתיישב ופעל בעיר (1902–1914)

תמצית ביוגרפית

נולד ב-י"א בתשרי ה'תר"ח (1847) בעיירה איוויניץ (בלארוס), סמוך למינסק, לאביו רבי אליהו הלוי. אמו רחל הייתה בתו של רבי מרדכי אליעזר מקובנה, בעל "קרני ראם". גדל אצל סבו רבי נחום חיים במינסק. בגיל שלוש עשרה נשלח ללמוד בישיבת וולוז'ין, ולמד שם מפי רבי יוסף דב סולובייצ'יק (בעל "בית הלוי"). בגיל שמונה עשרה נשא לאשה את בת דודתו אלקה. בגיל עשרים נתמנה לגבאי ישיבת וולוז'ין, ובשנים שלאחר מכן עסק בצורכי ציבור והתפרנס ממסחר בתה. בשנת ה'תרנ"ה (1895) עבר מרוסיה לפרשבורג, שהייתה אז בהונגריה, ושם החל לכתוב את ספרו "דורות הראשונים" על תולדות התורה שבעל פה. שם כתב גם את ספרו "בתים לבדים" על כללי ספיקות. בשנת ה'תרס"ב (1902) התיישב בהמבורג שבגרמניה. היה ממייסדי אגודת ישראל. נפטר בליל שבת, כ' באייר ה'תרע"ד (1914), בהמבורג.

תולדות חייו

נולד ב-י"א בתשרי ה'תר"ח (1847) בעיירה איוויניץ שליד מינסק, לאביו רבי אליהו בן נחום חיים הלוי רבינוביץ, ממשפחה של תלמידי חכמים. אמו רחל הייתה בתו של רבי מרדכי אליעזר מקובנה, בעל "קרני ראם". את שנות ילדותו עשה במינסק בבית סבו רבי נחום, שהשפיע רבות על השקפת עולמו. בגיל חמש וחצי כבר החל ללמוד גמרא. בגיל שלוש עשרה נשלח לישיבת וולוז'ין, ושם למד כשנה לפני רבי יוסף דב סולובייצ'יק, בעל "בית הלוי". לימים העיד שכבר בנעוריו שקד על ספרי האחרונים, ובהם "נודע ביהודה" ו"משנה למלך", עד שידעם על פה. בגיל שמונה עשרה נשא לאשה את בת דודתו אלקה, ובגיל עשרים נתמנה לגבאי ישיבת וולוז'ין. בשנים שלאחר מכן עסק בצורכי ציבור. בין השאר התכתב עם הברון דוד גינצבורג בפטרבורג בעניין ועדה ממשלתית רוסית שעסקה בענייני היהודים. את פרנסתו מצא במסחר סיטונאי בתה. במאמרים שפרסם בעיתונים "הלבנון" ו"המליץ" יצא נגד תנועת ההשכלה, ופעל לסיכול תוכנית להוציא מהדורה "מתוקנת" של השולחן ערוך. בשנת ה'תרנ"ה (1895) עזב את רוסיה ועבר לפרשבורג, שהייתה אז בהונגריה. שם החל לכתוב את חיבורו הגדול "דורות הראשונים", המתאר את תולדות התורה שבעל פה ומשתלשלות המסורה לאורך הדורות. הספר נכתב כמענה למחקריהם של חוקרי "חכמת ישראל", ובהם רבי זכריה פרנקל, רבי נחמן קרוכמל, היינריך גרץ, אייזיק הירש וייס ושלמה יהודה רפופורט, והוכיח את רציפות המסורת ואת קדמותה. כרכי הספר יצאו לאור שלא לפי סדרם: החלק השלישי בפרשבורג בשנת ה'תרנ"ז (1897), והחלקים הבאים בפרנקפורט בין ה'תרס"א (1901) ל-ה'תרע"ח (1918). כרכים נוספים נדפסו לאחר פטירתו בירושלים ובבני ברק. הראי"ה קוק העריך מאוד את הספר והכניסו לתוכנית הלימודים בישיבתו. בפרשבורג כתב גם את "בתים לבדים" על כללי ספיקות, שנדפס שנים רבות לאחר פטירתו. נוסף על כך כתב חידושים על מסכת חולין שלא נדפסו, ופרסם מאמרי מחקר בכתבי העת "ישורון" ו"בן עמי". מכתביו נדפסו בקובץ "אגרות רבי יצחק אייזיק הלוי". בשנת ה'תרס"ב (1902) התיישב בהמבורג שבגרמניה. הוא קיים קשרים הדוקים עם גדולי התורה בדורו, ובהם רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, רבי אליעזר גורדון מטלז, האדמו"ר מגור, הראי"ה קוק ורבי חיים עוזר גרודזנסקי. הוא היה מראשי היוזמים של אגודת ישראל. כבר משנת ה'תרס"ו (1906) הציע לרבני אירופה, ובהם רבי חיים מבריסק, רבי אליעזר רבינוביץ ממינסק ויעקב רוזנהיים, לאחד את הקהילות החרדיות במסגרת עולמית אחת לשמירה על ענייני הדת המשותפים, ופעילותו סייעה לצמיחת התנועה. כשלושה שבועות לפני פטירתו לקה בהתקף לב. נפטר בהמבורג בליל שבת, כ' באייר ה'תרע"ד (1914), בגיל שישים ושש. על שם ספרו נקרא רחוב "דורות ראשונים" במרכז ירושלים.

ספריו2

  • בתים לבדים
  • דורות הראשונים

קישורים חיצוניים