
קשרים
- אביו
- רבי חיים שמואל שמלקיש
- רבותיו
- רבי יעקב אורנשטייןרבי מרדכי זאב איטינגא
- תלמידיו
- רבי גדליה שמלקיש
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תקפ"ח (1828) בלבוב, לאביו רבי חיים שמואל. למד אצל רבי יעקב אורנשטיין בעל "ישועות יעקב", אב"ד לבוב, ואצל רבי מרדכי זאב איטינגא. בשנת ה'תרי"ז (1857) התמנה לרב בז'ורבנו (אוקראינה), ובשנה שלאחר מכן לאב"ד ברז'אן, שבה כיהן עד ה'תר"ל (1870). משם עבר לכהן כאב"ד פרמישלא, ובשנת ה'תרנ"ד (1894) התמנה לאב"ד לבוב. נודע כאחד מגדולי הפוסקים בדורו, ורבים פנו אליו בשאלות הלכה. חיבורו העיקרי הוא שו"ת "בית יצחק" בשישה חלקים, ובו דן גם בשאלות שעוררו המצאות חדשות כמו הטלגרף, הטלפון והחשמל. חיבר גם "בית יצחק" על התורה. נפטר ביום הכיפורים ה'תרס"ו (1905) בלבוב ונקבר בה.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תקפ"ח (1828) בלבוב, לאביו רבי חיים שמואל שמלקיש. לפי מסורת המשפחה הוא צאצא של רבי אלעזר רוקח, רבה של אמסטרדם. בצעירותו למד בלבוב אצל רבי יעקב אורנשטיין בעל "ישועות יעקב", אב"ד העיר, שהיה רבו המובהק, ולמד גם אצל רבי מרדכי זאב איטינגא. אשתו הראשונה הייתה שרה, בתו של רבי אהרן אלרהנד מז'ורבנו (אוקראינה), והיא נפטרה בשנת ה'תרמ"ז (1887). לאחר מכן נשא את בתו של רבי חיים שמואל בירנבוים בעל "רחש לבב", חתנו של רבי עקיבא איגר. בשנת ה'תרי"ז (1857) התמנה לרב בז'ורבנו וכיהן שם כחצי שנה. בשנת ה'תרי"ח (1858) עבר לכהן כאב"ד ברז'אן, ובשנת ה'תר"ל (1870) התמנה לאב"ד פרמישלא, שבה כיהן כעשרים וארבע שנים. בשנת ה'תרנ"ד (1894) נבחר לאב"ד לבוב אחרי רבי יצחק אהרן איטינגא, ונשאר בתפקיד עד פטירתו. את מקומו מילא רבי אריה לייב בראדא. חיבורו העיקרי הוא שו"ת "בית יצחק" בשישה חלקים, על ארבעת חלקי השולחן ערוך, ובסופם חידושים. החלק הראשון יצא לאור כשכיהן בפרמישלא. בתשובותיו דן גם בשאלות שעוררו המצאות חדשות, כמו שימוש בטלגרף ובטלפון, תאורה חשמלית בשבת ונסיעה בחשמלית. דבריו בהלכות גרים, שלפיהם מי שאינו מתכוון לקבל עליו את המצוות אין לגייר אותו, נעשו יסוד לשיטה המחמירה בנושא, והם מובאים רבות בפסיקה שלאחריו. חיבר גם "בית יצחק" על התורה. רבים מגדולי דורו פנו אליו בשאלות הלכה. בין תלמידיו היה בן אחיו רבי גדליה שמלקיש, לימים רבה של פרמישלא. נכדו היה רבי אהרן לוין, רבה של רישא ומראשי אגודת ישראל. נפטר בליל יום הכיפורים, י' בתשרי ה'תרס"ו (1905), ולמחרת ליוו אותו אלפים בלבוב, ושם נקבר.
ספריו2
- בית יצחק על התורה
- שו"ת בית יצחק