
קשרים
- אביו
- רבי ישעיה, מחבר שו"ת בגדי ישע
- בני/בנות זוג
- לאה בת מנחם שבתיסבתיה בת רבי אברהם סתהון
- ילדיו
- רבי אברהם עטייהרבי דוד עטייהרבי יעקב עטייהאליהו עטייהמשה עטייה
- רבותיו
- רבי יהודה קצין
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תקט"ו (1755) בחלב (סוריה) לאביו רבי ישעיה, למשפחה שהוציאה כמה דורות של רבנים בעיר. למד אצל חכמי חלב, ובהם רבי יהודה קצין. כיהן בחלב כדיין וכראש ישיבה, והיה מפוסקי העיר בשלהי המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19. התכתב בענייני הלכה עם החיד"א. חיבר ספרים רבים בפרשנות המקרא והתלמוד, בהלכה ובדרוש, ובהם "זרע יצחק" ו"ויקרא יצחק" על התורה, "רוב דגן" על התלמוד, "משרת משה" על הרמב"ם, "פני המים" על פירוש רש"י והרא"ם, "אות לטובה" ו"דורש טוב". לעת זקנתו יצא להדפיס את ספריו: עבר בארץ ישראל ובמצרים והגיע לליוורנו, ושם נפטר בשנת ה'תק"ץ (1830).
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תקט"ו (1755) בחלב שבסוריה, שהייתה אז חלק מהאימפריה העות'מאנית. אביו, רבי ישעיה, היה דיין בבית הדין בחלב, ומשפחתו הוציאה כמה דורות של רבנים בעיר. גדל והתחנך בחלב ולמד אצל חכמיה, ובהם רבי יהודה קצין. בהמשך לימד רבי יהודה קצין גם את בנו. אשתו הראשונה הייתה לאה בת מנחם שבתי, ונולדו להם שלוש בנות. כולן נפטרו צעירות, האחרונה זמן קצר אחרי אמה. לאחר פטירת אשתו נשא לאישה את סבתיה, בתו של החכם אברהם סתהון, ונולדו להם בנים ובנות. מבניו ידועים רבי אברהם, רבי דוד, רבי יעקב ואליהו, ומבנותיו ידועה רחל, סבתו של רבי שלום הדאיה. במגפה שפקדה את חלב בשנים ה'תקנ"א-ה'תקנ"ב (1791-1792) חלה ושכב במיטתו כחצי שנה, ואחד מבניו נפטר באותה מגפה. בנו משה נספה ברעידת האדמה שפקדה את העיר בשנת ה'תקפ"ב (1822). כיהן בחלב כדיין וכראש ישיבה, והיה מפוסקי העיר בשלהי המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19. התיידד עם החיד"א והחליף עמו שאלות ותשובות בהלכה. כן היה ידידו של רבי אליהו קצין. בפסקיו קבע, בין השאר, כי עיוור רשאי לעלות לתורה, כי ברכת "הרב את ריבנו" שבפורים נאמרת רק בציבור, וכי אסור להתדיין בערכאות של גויים גם כשהם דנים כדין תורה. חיבר ספרים רבים בפרשנות, בהלכה, בחידושים על הרמב"ם, בשו"ת ובדרוש. בין חיבוריו: "זרע יצחק" ו"ויקרא יצחק" על התורה, "זכות אבות" על פרקי אבות, "רוב דגן" על התלמוד, "תנא ושייר" ובו חידושים בעניינים שונים, "משרת משה" על הרמב"ם, "פני המים" על פירוש רש"י והרא"ם על התורה, "אות לטובה" ובו חקירות הלכתיות, "דורש טוב" ובו דרשות, "עקב ענוה" על מידת הענווה ו"אשת חיל". "רוב דגן" ו"אות לטובה" יצאו במהדורות חדשות בשנת ה'תשפ"ג (2023). בשנותיו האחרונות יצא למסע להדפסת ספריו. עבר בארץ ישראל, ביקר בצפת ובטבריה, המשיך למצרים ומשם הגיע לליוורנו שבאיטליה, מרכז הדפוס העברי של יהודי המזרח. בליוורנו המתין עוד כחמש שנים להדפסת ספריו, ושם נפטר בשנת ה'תק"ץ (1830), בן כ-75.
ספריו11
- אשת חיל
- דורש טוב
- ויקרא יצחק
- זכות אבות
- זרע יצחק
- משרת משה
- עקב ענוה
- פני המים
- רוב דגן
- שו"ת אות לטובה
- תנא ושייר