י

רבי יצחק הרצוג

אחרונים

נולדכח בכסליו ה'תרמ"ט, 03/12/1888 למניינם·לומז'ה

נפטריט בתמוז ה'תשי"ט, 25/07/1959 למניינם·ירושלים

נטמןבית הקברות סנהדריה, ירושלים

הרב הראשי האשכנזי לארץ ישראל ולמדינת ישראל, קודם לכן רבה הראשי של אירלנד, מחבר שו"ת היכל יצחק.

קשרים

אביו
רבי יואל לייב הלוי הרצוג
בני/בנות זוג
שרה הרצוג
ילדיו
חיים הרצוגיעקב הרצוג
רבותיו
רבי יעקב דוד וילובסקי (הרידב"ז)

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תרמ"ט (1888) בלומז'ה (פולין) לאביו רבי יואל לייב הלוי הרצוג. בשנת ה'תרנ"ז (1897) עברה המשפחה לאנגליה, שם כיהן אביו ברבנות. למד תורה אצל רבי יעקב דוד וילובסקי (הרידב"ז), והוסמך לרבנות בשנת ה'תרס"ח (1908). במקביל למד מתמטיקה ושפות קלאסיות ושמיות בלידס, בלונדון ובסורבון, ובשנת ה'תרע"ד (1914) קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת לונדון. כיהן כרב בלפסט בשנים ה'תרע"ה-ה'תרע"ח (1915-1918), אחר כך כרב דבלין, ומשנת ה'תרפ"ה (1925) כרב הראשי של יהדות אירלנד. בשנת ה'תרצ"ו (1936) נבחר לרב הראשי האשכנזי לארץ ישראל, ובתפקיד זה כיהן גם לאחר קום המדינה עד פטירתו. בשנות מלחמת העולם השנייה ואחריה פעל להצלת יהודים ולהחזרת ילדים יהודים שהוסתרו אצל נוצרים. ייסד את ועד הישיבות, וביוזמתו נבנה היכל שלמה. בשנת ה'תשי"ח (1958) קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית. מחבר שו"ת היכל יצחק, תורת האהל ותחוקה לישראל על פי התורה. נפטר בירושלים בי"ט בתמוז ה'תשי"ט (1959) ונקבר בבית הקברות סנהדריה.

תולדות חייו

נולד בכ"ח בכסליו ה'תרמ"ט (1888) בלומז'ה (פולין), שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית, לאביו רבי יואל לייב הלוי הרצוג. בשנת ה'תרנ"ז (1897) היגרה המשפחה לאנגליה, ואביו כיהן שם ברבנות. את עיקר תורתו קיבל מאביו ומרבי יעקב דוד וילובסקי (הרידב"ז), ובשנת ה'תרס"ח (1908) הוסמך לרבנות. במקביל ללימודי הקודש למד מתמטיקה, שפות קלאסיות ושמיות וספרות באוניברסיטאות לידס ולונדון ובסורבון שבפריז. בשנת ה'תרע"ד (1914) קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת לונדון. נשא לאשה את שרה, בתו של רבי שמואל יצחק הילמן מלונדון. בשנת ה'תרע"ה (1915) נתמנה לרב העיר בלפסט, ובשנת ה'תרע"ח (1918) עבר לכהן כרב דבלין. בשנת ה'תרפ"ה (1925) נתמנה לרב הראשי של יהדות אירלנד, ובתפקיד זה כיהן עד שנת ה'תרצ"ו (1936). בשנת ה'תרצ"ו (1936) נבחר לרב הראשי האשכנזי לארץ ישראל, כמחליפו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בבחירות התמודד מול רבי יעקב משה חרל"פ, ונבחר בתמיכת רבי אברהם ישעיהו קרליץ (החזון איש). בשנות המאורעות קרא לאיפוק. בשנת ה'תרצ"ט (1939) קרע בפומבי את "הספר הלבן" של ממשלת המנדט, שהגביל את העלייה ואת רכישת הקרקעות בארץ ישראל. בשנת ה'ת"ש (1940) ייסד את ועד הישיבות, ויזם את הקמת בניין הרבנות הראשית, היכל שלמה, בירושלים. בשנות מלחמת העולם השנייה יצא למסע לארצות הברית, נפגש עם הנשיא רוזוולט ותבע לפעול להצלת יהודי אירופה. לאחר המלחמה, בשנת ה'תש"ו (1946), יצא לאירופה כדי לאתר ילדים יהודים שהוסתרו אצל נוצרים ולהחזירם לחיק היהדות. ביוזמתו הגיעו לארץ ישראל למעלה מ-500 ילדים, ברכבת שנקראה על שמו. במשנתו המדינית דגל במדינה המתנהלת על פי משפט התורה, שאותה כינה "נומוקרטיה" (שלטון החוק האלוהי). את משנתו זו פירט בחיבורו "תחוקה לישראל על פי התורה". בין חיבוריו התורניים: שו"ת "היכל יצחק", "תורת האהל" ו"כתבים ופסקים". באנגלית חיבר את "The Main Institutions of Jewish Law". מיוחס לו גם חיבור "התפילה לשלום המדינה". בשנת ה'תשי"ח (1958) קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית. בנו חיים הרצוג היה הנשיא השישי של מדינת ישראל, ובנו יעקב הרצוג היה מדינאי. נפטר בירושלים בי"ט בתמוז ה'תשי"ט (1959) ונקבר בבית הקברות סנהדריה. בלווייתו השתתפו כ-25,000 איש. על שמו נקראו המוסד יד הרב הרצוג, המושב משואות יצחק ושכונת קריית הרצוג בבני ברק.

ספריו4

  • כתבים ופסקים
  • שו"ת היכל יצחק
  • תורת האהל
  • תחוקה לישראל על פי התורה

קישורים חיצוניים