י

רבי יצחק אבוחצירא זי"ע - בבא חאקי

אחרוני זמננו

נולדכג באלול ה'תרנ"ה, 12/09/1895 למניינם·ריסאני

נפטרכה באדר ב ה'תש"ל, 02/04/1970 למניינם

נטמןרמלה

רבה הספרדי של רמלה ולוד, חבר מועצת הרבנות הראשית ויושב ראש ארגון הרבנים הספרדים.

קשרים

בני/בנות זוג
אסתר אבוחצירא, בת רבי דוד אבוחצירא
ילדיו
רבי אברהם אבוחצירא (בבא חנה)רבי יחיאל אבוחציראאהרן אבוחציראפנחס אבוחצירארבי שמעון אבוחצירא

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בכ"ג באלול ה'תרנ"ה (1895) בריסאני שבתאפילאלת (מרוקו), לאביו רבי מסעוד אבוחצירא, בנו של רבי יעקב אבוחצירא. היה אחיהם של רבי דוד אבוחצירא ושל רבי ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי). בשנת ה'תר"פ (1920) עבר עם אחיו הבבא סאלי לבודניב, ובשנת ה'תרצ"ו (1936) עבר לארפוד, ועמד שם בראש הקהילה. בשנת ה'תש"ה (1945) יצא לאוראן שבאלג'יריה, ובשנת ה'תש"ח (1948) עלה לארץ ישראל. נתמנה לרבה הספרדי של רמלה ולוד וכיהן כעשרים שנה. היה חבר מועצת הרבנות הראשית ויושב ראש ארגון הרבנים הספרדים ועדות המזרח. בשנת ה'תשי"ט (1959) היה חבר בוועדת החקירה הממלכתית לאירועי ואדי סאליב. נודע כבעל מופת. נפטר בכ"ה באדר ב' ה'תש"ל (1970) בתאונת דרכים בצומת גבעתי, בדרכו חזרה מנתיבות, ונקבר ברמלה.

תולדות חייו

נולד בכ"ג באלול ה'תרנ"ה (1895) בריסאני שבחבל תאפילאלת בדרום מרוקו, לרבי מסעוד אבוחצירא ולאמו עאישה לבית בן חמו. היה נכדו של רבי יעקב אבוחצירא בעל "אביר יעקב", ואחיהם של רבי דוד אבוחצירא ושל רבי ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי). הכינוי "בבא חאקי" נגזר משמו יצחק. אשתו הראשונה הייתה אסתר, בת אחיו רבי דוד, ולאחר פטירתה נשא אישה שנייה. משתי נשותיו נולדו לו שנים עשר ילדים. בשנת ה'תר"פ (1920) עזב את ריסאני בשל הגזרות והרדיפות שפקדו את יהודי העיר, ובהן הריגת אחיו הבכור רבי דוד, ועבר עם אחיו הבבא סאלי לבודניב. בשנת ה'תרצ"ו (1936) עבר לארפוד, שהייתה אז תחת שלטון צרפת, ועמד שם בראש הקהילה היהודית. בשנת ה'תש"ה (1945) יצא ממרוקו לאוראן שבאלג'יריה. בשנת ה'תש"ח (1948) עלה לארץ ישראל עם בני משפחתו, ובתחילה ישב במעברה בגבעת אולגה. בסיועו של הרב הראשי רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל נתמנה לרבה הראשי הספרדי של רמלה ולוד, והיה הרב הספרדי הראשון של ערים אלה. כיהן ברמלה כעשרים שנה, לצד הרב האשכנזי של העיר. היה חבר מועצת הרבנות הראשית עד יום פטירתו, ועמד בראש ארגון הרבנים הספרדים ועדות המזרח בארץ ישראל, שייסד הרב הראשי רבי יצחק נסים. בשנת ה'תשי"ט (1959) נתמנה לוועדת החקירה הממלכתית לאירועי ואדי סאליב, והיה חבר הוועדה היחיד שנולד בצפון אפריקה. בתשובה לרבי יהודה לייב מימון תמך בהחזרת הסנהדרין. נודע כבעל מופת, ורבים פנו אליו לבקש את ברכתו. גילה אהדה לציונות הדתית ושלח את בניו ללמוד בישיבת בני עקיבא ברמלה. בנו רבי אברהם ("בבא חנה") ירש את מקומו ברבנות רמלה, ואחריו בנו רבי יחיאל. בנו אהרן כיהן כראש עיריית רמלה, כחבר כנסת וכשר הדתות. בנו פנחס עמד בראש המועצה הדתית באשדוד, ובנו רבי שמעון ההדיר את ספרי סבו רבי יעקב. נפטר בכ"ה באדר ב' ה'תש"ל (1970), בן שבעים וארבע, בתאונת דרכים בצומת גבעתי. היה בדרכו חזרה מנתיבות, שבה השכין שלום בין זוג ובה ביקר את אחיו הבבא סאלי. להלווייתו ברמלה באו כעשרים אלף איש, ובהם נשיא המדינה זלמן שזר, והוא נקבר בעיר.

קישורים חיצוניים