
רבי משה די לאון - רמד"ל
נולדה'א, ~1240 למניינם
נפטרה'ס"ה, 1305 למניינם·ארבלו
מקובל ספרדי שהפיץ לראשונה את ספר הזוהר, החיבור החשוב ביותר בתורת הקבלה.
קשרים
- אביו
- שם טוב
- רבותיו
- רבי טודרוס הלוי אבולעפיהרבי יוסף ג'יקטיליה
מקומות בהם פעל
- גוואדלחארהישב ופעל בעיר (1286–1293)
- ואיאדולידישב בעיר
- אווילהישב בעיר
תמצית ביוגרפית
נולד בסביבות שנת 1240, כנראה בעיר לאון שבספרד, שעל שמה נקרא, לאביו רבי שם טוב. היה מחוג המקובלים בקסטיליה, ובין רבותיו נמנים רבי טודרוס הלוי אבולעפיה ורבי יוסף ג'יקטיליה בעל "שערי אורה". ישב בגוואדלחארה (ספרד) בערך בשנים 1286-1293, ואחר כך עבר לוואיאדוליד ומשם לאווילה. היה הראשון שהפיץ את ספר הזוהר, בהעתקות מכתבי יד שהיו ברשותו. חיבר בעברית ספרי קבלה רבים, ובהם "הנפש החכמה", "שקל הקודש", "ספר הרימון", "משכן העדות", "שושן עדות" ו"משכיות כסף", וכן פירוש להגדה של פסח ותשובות בענייני קבלה. נפטר בשנת ה'ס"ה (1305) בעיר ארבלו, בדרכו לביתו.
תולדות חייו
רבי משה בן רבי שם טוב די לאון, המכונה רמד"ל, נולד בספרד באמצע המאה הה'-אלפים, בסביבות שנת 1240. לפי המקובל נולד בעיר לאון, ועל שמה נקרא. ייתכן גם שנולד בגוואדלחארה וירש את הכינוי מאביו. על משפחתו ידוע מעט, מלבד שם אביו, רבי שם טוב. גדל ופעל בקסטיליה, בזמן שחוג מקובלים פעל שם. בין רבותיו נמנים רבי טודרוס הלוי אבולעפיה, מגדולי חכמי טולדו, ורבי יוסף ג'יקטיליה בעל "שערי אורה". בערך בשנים 1286-1293 ישב בגוואדלחארה, שבכתביו הוא קורא לה בשמה הערבי "ואדי אל-חג'ארה". אחר כך עבר לוואיאדוליד ומשם לאווילה. עיקר פרסומו בא לו מהפצת ספר הזוהר: הוא היה הראשון שהוציא לציבור העתקות מן הספר מתוך כתבי יד שהיו ברשותו, ומחוגו התפשט הזוהר לקהילות ישראל. בעדות של רבי יצחק דמן עכו מסופר שבא לוואיאדוליד ופגש את רבי משה די לאון, וזה נשבע לו שיש בביתו כתב יד קדמון של הזוהר. בעת החדשה נחלקו החוקרים בשאלת מקור הספר והיקף חלקו של רבי משה בו. לעומתם, רבים מחכמי ישראל, ובהם רבי דוד לוריא (הרד"ל) בחיבורו "קדמות ספר הזוהר", הביאו ראיות לקדמות הזוהר. הרב מנחם מנדל כשר הסיק מספריו של רבי משה שהשתמש בכתבי יד של הזוהר שהיו לפניו ותרגם מהם קטעים לעברית. כתב בעברית ספרי קבלה רבים, ובהם פירושים לטעמי המצוות ולתורת הספירות. בין הספרים שנדפסו: "הנפש החכמה" (המכונה גם "ספר המשקל"), "שקל הקודש", "ספר הרימון", "משכן העדות", "אור זרוע", "שושן עדות", "עשר ספירות", "יסוד המרכבה", "משכיות כסף", פירוש להגדה של פסח ותשובות בענייני קבלה. "ספר השערים" נשאר בכתב יד. חיבוריו "תפוחי זהב" ו"ספר הפרדס" אבדו. מיוחס לו גם "ספר השם", פירוש קבלי לעשר הספירות. קטעים מחיבורו על טעמי המצוות שולבו בכתבי רבי משה קורדובירו (הרמ"ק). נפטר בשנת ה'ס"ה (1305) בעיר ארבלו, בדרכו חזרה לביתו.