רבנו יצחק - ר"י הזקן

תולדות חייו

רבי יצחק בן שמואל, המכונה ר"י הזקן, נולד בסביבות ד'תתע"ה (1115) בצרפת, למשפחת רש"י. אביו היה רבי שמואל מוויטרי, בנו של רבי שמחה מוויטרי, תלמיד רש"י ועורך מחזור ויטרי. אמו הייתה כנראה בתם של רבי מאיר בן שמואל ויוכבד בת רש"י, ולכן היה אחיינם של שלושה מנכדי רש"י הגדולים: רבנו תם, הרשב"ם והריב"ם. אשתו הייתה בתו של רבי יהודה בן יום טוב מדנפירא, גם הוא מבעלי התוספות. כינויו "הזקן" בא להבדילו מתלמידו רבי יצחק בן אברהם, הריצב"א, שכונה "ר"י הבחור". בצעירותו למד אצל דודו הריב"ם, עד שזה נפטר בדמי ימיו. את עיקר תורתו קיבל מדודו רבנו תם, שלמד אצלו בטרויש. ר"י נהג בו כבוד רב, אך לעיתים חלק עליו. הוא מוסר גם דברים בשם רבי יצחק בן אשר הלוי (ריב"א), תלמיד רש"י. עוד בחיי דודו עמד בראש ישיבה ברמרו, ואחר כך העביר את ישיבתו לדנפירא. לאחר פטירת רבנו תם בשנת ד'תתקל"א (1171) נעשה לגדול הדור, ורבים מתלמידי רבנו תם עברו לישיבתו, שהייתה למרכז בעלי התוספות. רבים מגדולי הדור הבא היו תלמידיו, ובהם רבנו שמשון משאנץ, הריצב"א, רבי יהודה שירליאון מפריז, רבי ברוך בן יצחק בעל ספר התרומה, רבי שמשון ורבי משה מקוצי והראב"ן הירחי. גדול תלמידיו היה בנו רבי אלחנן, שר"י נועץ בו פעמים רבות. ר"י נחשב, יחד עם רבנו תם, למייסד שיטת בעלי התוספות, וכתב תוספות רבות על התלמוד. תשובותיו ופסקיו נשלחו לקהילות רבות באירופה, אך רובם אבדו. בשנת ה'תשפ"ב (2022) נדפסו כמאה וחמישים מתשובותיו. חיבר גם פירוש להלכות הרי"ף, שהרא"ש מצטט ממנו, וייתכן שגם פירוש על התורה, שהחזקוני ואחרים מביאים ממנו. הוא נודע בענוותנותו ובזהירותו בהוראה. בתוספות הוא מכונה לעיתים "רבנו הקדוש". בנו רבי אלחנן נרצח בשנת ד'תתקמ"ד (1184), ור"י גידל את נכדו רבי שמואל בן אלחנן. תאריך פטירתו של ר"י אינו ידוע בוודאות. ההשערה המקובלת היא שנפטר בין ד'תתקמ"ח (1188) לד'תתק"נ (1190). הוא נקבר ברמרו. אחריו עמד הריצב"א בראש בית המדרש בדנפירא.