א

רבי אברהם אבולעפיה זי"ע

ראשוניםמקובלים

נולדה'א, 1240 למניינם·סרגוסה

נפטרה'נ"א, ~1291 למניינם·סיציליה

מקובל מספרד, מייסד שיטת "הקבלה הנבואית" ומחבר "חיי העולם הבא" ו"אור השכל".

קשרים

אביו
רבי שמואל אבולעפיה
רבותיו
רבי הלל בן שמואל מוורונהרבי ברוך טוגרמי
תלמידיו
רבי יוסף ג'יקטיליהרבי משה בן שמעון מבורגושרבי יוסף ג'קטיליה

מקומות בהם פעל

  • טודלהלמד תורה אצל אביו (עד 1258)
  • עכוהגיע במסעו לארץ ישראל (1260–1260)
  • קאפואהלמד פילוסופיה אצל רבי הלל (עד 1279)
  • ברצלונהלמד קבלה אצל רבי ברוך טוגרמי (מ-1270)
  • רומאביקש להיפגש עם האפיפיור (1280–1280)
  • פלרמוייסד בית מדרש (מ-1281)
  • מסינהייסד בית מדרש (מ-1281)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'א (1240) בסרגוסה שבממלכת אראגון (ספרד), לאביו רבי שמואל אבולעפיה. בילדותו עברה המשפחה לטודלה, והוא למד אצל אביו עד פטירתו בשנת ה'י"ח (1258). בשנת ה'כ' (1260) יצא לארץ ישראל, אך הגיע רק עד עכו ושב לאירופה. בקאפואה שבאיטליה למד פילוסופיה ואת "מורה הנבוכים" אצל רבי הלל בן שמואל מוורונה, ובברצלונה למד קבלה ו"ספר יצירה" אצל רבי ברוך טוגרמי. משנת ה'מ"א (1281) ישב בסיציליה וייסד בתי מדרש בפלרמו ובמסינה. הוא נחשב לנציגה הבולט של "הקבלה הנבואית", שעניינה הדרכה להשגת נבואה בדרך צירופי אותיות ושמות קדושים. בין חיבוריו: "חיי העולם הבא", "אור השכל", "אמרי שפר", "גן נעול", "אוצר עדן גנוז" ו"סתרי תורה". מתלמידיו היה רבי יוסף ג'יקטיליה. נפטר בסיציליה בסביבות שנת ה'נ"א (1291), ומקום קבורתו אינו ידוע.

תולדות חייו

רבי אברהם אבולעפיה נולד בשנת ה'א (1240) בסרגוסה שבממלכת אראגון (ספרד), לאביו רבי שמואל אבולעפיה. בהיותו צעיר עברה המשפחה לטודלה שעל נהר האברו. שם למד תורה מפי אביו, עד שנפטר האב בשנת ה'י"ח (1258). בשנת ה'כ' (1260) יצא לארץ ישראל, ובין השאר קיווה להגיע לנהר סמבטיון. הוא הגיע עד עכו, אך בגלל המלחמות שהתחוללו אז באזור חזר לאירופה. בדרכו התעכב ביוון ונשא שם אשה. לאחר מכן ישב בקאפואה שבאיטליה ולמד פילוסופיה, את תורת הנפש של הרמב"ם ואת "מורה הנבוכים" אצל רבי הלל בן שמואל מוורונה. בשנות השלושים לאלף השישי (שנות ה-70 של המאה ה-13) שהה בברצלונה. שם החל ללמוד קבלה ואת "ספר יצירה" אצל רבי ברוך טוגרמי, ושם, לפי עדותו, בשנת ה'ל' (1270) החל לקבל השגות נבואיות. בשנת ה'ל"ט (1279) שב לקאפואה וביקש לייסד בה בית מדרש. בשנת ה'מ' (1280) הגיע לרומא, וגם לסוריאנו, כדי לשוחח עם האפיפיור ניקולאוס השלישי. האפיפיור סירב לקבלו ומת בפתאומיות זמן קצר לאחר מכן, ואבולעפיה נעצר לזמן קצר ברומא ושוחרר. משנת ה'מ"א (1281) ישב בסיציליה, ייסד בתי מדרש בפלרמו ובמסינה ואסף סביבו תלמידים. לזמן מה שהה באי קומינו הסמוך למלטה. הוא נחשב לנציגה הבולט של "הקבלה הנבואית". זוהי שיטה שמטרתה להביא את הלומד להשגת רוח הקודש ונבואה בדרך צירופי אותיות והתבוננות בשמות הקדושים, בשילוב הנחיות לנשימה ולתנוחות הגוף. בשיטתו שילב את תורת הנפש של הרמב"ם עם מסורות הסוד של חסידי אשכנז. הוא העמיד את דרכו מעל הקבלה העוסקת בעיקר בספירות. חיבוריו הם בעיקר ספרי הדרכה בדרך זו: "חיי העולם הבא", שהוא חיבורו המרכזי, "אור השכל", "אמרי שפר" ו"ספר החשק". עוד חיבר את "גן נעול" ואת "אוצר עדן גנוז" על "ספר יצירה", ואת "סתרי תורה" על "מורה הנבוכים". לחומש חיבר את סדרת ה"מפתחות" ("מפתח החכמות", "מפתח השמות" ועוד), וכן כתב את האיגרות "שבע נתיבות התורה" ו"וזאת ליהודה". בין תלמידיו נמנים רבי יוסף ג'יקטיליה בעל "שערי אורה" ורבי משה בן שמעון מבורגוש. רוב חיבוריו נותרו בכתב יד במשך מאות שנים, אך תורתו הגיעה למקובלים מאוחרים, ובהם רבי חיים ויטאל, והחיד"א הזכירו בשבח. נפטר בסיציליה בסביבות שנת ה'נ"א (1291), ומקום קבורתו אינו ידוע.

ספריו17

קישורים חיצוניים