י

יפתח הגלעדי

מקרא

נטמןערי גלעד

השופט השמיני בישראל, איש הגלעד, שהושיע את ישראל מיד בני עמון ושפט שש שנים.

קשרים

אביו
גלעד

מקומות בהם פעל

  • גלעדשופט ישראל, נלחם בבני עמון

תמצית ביוגרפית

היה בנו של גלעד, ככל הנראה משבט מנשה. אמו מכונה במקרא "אשה זונה", ויש מהפרשנים שפירשו שהייתה פילגש או אישה משבט אחר. אחיו, בני אשת אביו, גירשו אותו מבית אביו כדי שלא יירש עמם, והוא ישב בארץ טוב שבעבר הירדן המזרחי. כשנלחמו בני עמון בישראל, ביקשו ממנו זקני גלעד לעמוד בראשם, והוא נעשה ראש וקצין עליהם. יפתח ניצח את בני עמון, ולאחר מכן נלחם בבני אפרים שבאו אליו בטענות. לפני המלחמה נדר נדר, ובעקבותיו קרה מה שקרה לבתו. שפט את ישראל שש שנים, ונקבר בערי גלעד. חז"ל אמרו עליו "יפתח בדורו כשמואל בדורו", ועם זאת העירו שהיה עליו להתיר את נדרו.

תולדות חייו

יפתח הגלעדי היה השופט השמיני בתקופת השופטים, ומעשיו מסופרים בספר שופטים בפרקים יא-יב. לפני שפט יאיר הגלעדי, ואחריו שפט אבצן מבית לחם. הוא היה בנו של גלעד, ככל הנראה משבט מנשה, שנחלתו הייתה בעבר הירדן המזרחי. אמו מכונה בכתוב "אשה זונה". יש מהפרשנים שפירשו שהייתה פילגש ויש שפירשו שהייתה משבט אחר, ולכן גירשו אותו אחיו, בני אשת אביו, באמרם "לא תנחל בבית אבינו". יפתח ברח לארץ טוב, ושם התקבצו אליו אנשים. כשנלחמו בני עמון בישראל, באו זקני גלעד אל יפתח, שהכתוב מתארו "גבור חיל", וביקשו שיעמוד בראשם במלחמה. הוא התנה שאם ינצח יהיה להם לראש, והדבר נקבע לפני ה' במצפה. לפני המלחמה שלח שלוחים אל מלך בני עמון, וטען שישראל לא לקחו את ארצם אלא כבשו אותה מידי סיחון מלך האמורי. מלך עמון לא שמע לדבריו, ויפתח יצא למלחמה וגבר על בני עמון. ביציאתו למלחמה נדר יפתח שאם ינצח, יעלה לעולה את היוצא ראשון מדלתי ביתו לקראתו. כשחזר לביתו במצפה יצאה לקראתו בתו היחידה בתופים ובמחולות. הפרשנים נחלקו מה נעשה בה: יש שכתבו שהועלתה ממש, ויש שכתבו שנשארה כל ימיה בבדידות ובפרישות. אחרי הניצחון באו אליו אנשי שבט אפרים בטענה שלא קרא להם להילחם עמו. ביניהם פרצה מלחמה, ואנשי גלעד תפסו את מעברות הירדן, ושם זיהו את אנשי אפרים לפי המבטא שלהם במילה "שבולת". יפתח שפט את ישראל שש שנים, ונקבר "בערי גלעד". על פי מדרש חז"ל, שהרד"ק מביא, נשרו אבריו בחייו, וכל אחד מהם נקבר במקום שבו נשר. יוסף בן מתתיהו כתב שנקבר במצפה. חז"ל ביקרו את יפתח על כך שלא ביקש להתיר את נדרו, ואמרו שגם פנחס נענש על שלא יזם את התרת הנדר. הם השוו את דרכו עם אנשי אפרים לדרכו של גדעון, שפייס אותם בדברי נועם. מאידך גיסא דרשו עליו "יפתח בדורו כשמואל בדורו", ומכאן למדו שמי שמתמנה לפרנס על הציבור, אפילו הקל שבקלים, הרי הוא כאביר שבאבירים.

קישורים חיצוניים