רבי יעקב משה מרדכי סולוויצ'יק זי"ע

רבי יעקב משה מרדכי סולוויצ'יק זי"ע

אחרוני זמננוליטאים

נולדא בתשרי ה'תרע"ה, 21/09/1914 למניינם·מינסק

נפטריט באייר ה'תשנ"ה, 19/05/1995 למניינם

נטמןהר המנוחות, ירושלים

נכד רבי חיים מבריסק, ראש ישיבה בלוגאנו ובלוצרן, ומגדולי התורה בשווייץ שישב בציריך.

קשרים

אביו
רבי ישראל גרשון סולובייצ'יק
בני/בנות זוג
רבקה נוימן
ילדיו
רבי ישראל סולובייצ'יקרבי ברוך סולובייצ'יק
רבותיו
רבי משה סוקולובסקירבי ברוך בער ליבוביץהחזון איש

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בא' בתשרי ה'תרע"ה (1914) במינסק (בלארוס), לאביו רבי ישראל גרשון, בנו הבכור של רבי חיים מבריסק. למד בישיבת תורת חסד בבריסק אצל רבי משה סוקולובסקי בעל "אמרי משה", ואחר כך בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ אצל רבי ברוך בער ליבוביץ. בשנת ה'תרצ"ח (1938) יצא לשווייץ עם בן דודו אריה לייב גליקסון, בעקבות ידידו רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן, כדי להימנע מגיוס לצבא הפולני, ולימד בישיבת עץ חיים במונטרה. בשנות המלחמה נשאר בשווייץ, ומשפחתו שנשארה בבריסק נספתה בשואה. בימי המלחמה היה כשנה במחנה הסגר יחד עם רבי שטיינמן, ועבד תקופה במחנה עבודה. אחרי המלחמה עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. בתקופה זו התקרב אל החזון איש ושמר על קשר הדוק עם דודו, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב מבריסק. בעידוד גדולי ישראל חזר לשווייץ, ייסד ישיבה בלוגאנו שעברה אחר כך ללוצרן, ועמד בראשה עד ה'תשכ"ב (1962). משנה זו ישב בציריך ומסר בה שיעורים. נפטר בי"ט באייר ה'תשנ"ה (1995) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

תולדות חייו

רבי יעקב משה מרדכי סולובייצ'יק נולד בא' בתשרי ה'תרע"ה (1914) במינסק, לשם נמלטו בני משפחתו מבריסק בימי מלחמת העולם הראשונה. אביו, רבי ישראל גרשון, היה בנו הבכור של רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק, ודודו היה רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב מבריסק. בצעירותו למד בבריסק בישיבת תורת חסד אצל רבי משה סוקולובסקי בעל "אמרי משה". משם עבר לישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, שבראשה עמד רבי ברוך בער ליבוביץ. בשנת ה'תרצ"ח (1938) יצא מפולין עם בן דודו אריה לייב גליקסון, בעקבות ידידו רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן, כדי להימנע מגיוס לצבא הפולני. בשווייץ הוזמן ללמד בישיבת עץ חיים במונטרה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשאר בשווייץ ולא שב עוד לבריסק. משפחתו נשארה בעיר ונספתה בשואה. בשנות המלחמה החזיקו אותו שלטונות שווייץ כשנה במחנה הסגר, יחד עם רבי שטיינמן, ובמשך תקופה עבד גם במחנה עבודה שהפעילו השלטונות. אחרי המלחמה עלה לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, שם חלק חדר עם רבי חיים קניבסקי. בתקופה זו התקרב מאוד אל החזון איש ושמר על קשר הדוק עם דודו הרב מבריסק, שישב אז בירושלים. בשנים ה'תש"ח-ה'תש"ט (1948-1949) חזר לשווייץ בעידוד גדולי ישראל, ונשא לאישה את רבקה בת משפחת נוימן מלוגאנו. בתמיכת וולף רוזנגרטן מציריך ורבי שלום ארלנגר מלוצרן הוקמה בלוגאנו ישיבה לבחורים, והוא עמד בראשה. הישיבה עברה לימים ללוצרן. בשנת ה'תשכ"ב (1962) עבר לציריך, ועמד בראש הישיבה בלוצרן כשנה נוספת, עד שבא במקומו רבי יצחק דב קופלמן. בציריך סירב לקבל תפקיד ציבורי רשמי, אך מסר שיעורים קבועים בגמרא, ב"מנחת חינוך" ובספרים נוספים בקהילות עדת ישורון ואגודת אחים. שיעורו המרכזי היה שיעור שבועי באגודת אחים בספרי משלי, פרקי אבות ותהלים. מעמדו כאחד ממנהיגי היהדות החרדית באירופה התבסס בשנים אלה. בשנת ה'תשמ"ט (1989) יזם את הקמת ישיבת תורת חיים במוסקבה, ובהמשך הקים בציריך ועד לניהולה ולתקצובה. הוא עסק גם בעיון בחידושי החזון איש על הרמב"ם לאור כתבי סבו רבי חיים, וערך את המפתח לחזון איש על הלכות שבת, בעזרת רבי חיים קניבסקי. מקצת חידושיו נדפסו בקובצי תורה, ושיעוריו על תהלים תורגמו לגרמנית ויצאו לאור אחרי פטירתו. נפטר בי"ט באייר ה'תשנ"ה (1995), בן שמונים, ונקבר בהר המנוחות בירושלים. הניח ארבעה בנים ובת, וביניהם רבי ישראל, שלימד בישיבות נזר התורה, תורת חיים ולוצרן, ורבי ברוך, ראש ישיבת תורת זאב ברמת שלמה בירושלים.

קישורים חיצוניים