י

רבי יעקב משה עייאש

אחרונים

נולדה'תפ"ז, 1727 למניינם·אלג'יר

נפטרכו בטבת ה'תקע"ז, 14/01/1817 למניינם·ירושלים

נטמןהר הזיתים, ירושלים

הראשון לציון בירושלים, שד"ר ירושלים בצפון אפריקה ורב הקהילות בסיינה ובפרארה שבאיטליה.

קשרים

ילדיו
רבי יוסף דוד עייאשרבי חיים יהודה עייאש
תלמידיו
רבי חננאל ניפי זי"ע - החכם ח"ןרבי יעקב ישראל כרמירבי יהודה חי חזקיה

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תפ"ז (1727) באלג'יר, לאביו רבי יהודה עייאש בעל "מטה יהודה", מגדולי חכמי אלג'יר. בשנת ה'תקט"ז (1756) עלה לארץ ישראל עם קבוצת עולים מאלג'יר שבראשה עמד אביו, והשתקע בירושלים. בשנת ה'תקל"ט (1779) יצא כשד"ר ירושלים למרוקו ולארצות צפון אפריקה. בשנים ה'תקמ"ג-ה'תקמ"ד (1783-1784) שהה בליוורנו (איטליה), ושם הוציא לאור את "מטה יהודה" של אביו ואת "שמע יעקב" ו"ארעא דרבנן" של רבי ישראל יעקב אלגאזי. כ-22 שנה שהה באיטליה: שתים עשרה שנה כיהן כרב הקהילה בסיינה ועשר שנים בפרארה. מתלמידיו שם היה רבי חננאל ניפי. לאחר שחזר לירושלים עמד בראש ישיבה, ובשנת ה'תקס"ו (1806) נתמנה לראשון לציון, ובתפקיד זה כיהן עד פטירתו. נפטר בכ"ו בטבת ה'תקע"ז (1817), בן כתשעים, ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תפ"ז (1727) באלג'יר, לאביו רבי יהודה עייאש, מגדולי חכמי אלג'יר ומחבר "מטה יהודה" על השולחן ערוך. בשנת ה'תקט"ז (1756) עלה לארץ ישראל עם קבוצת עולים מאלג'יר שבראשה עמד אביו, והשתקע בירושלים. בשנת ה'תקל"ט (1779) יצא בשליחות ירושלים כשד"ר למרוקו ולארצות צפון אפריקה. במסעו נשא ונתן בהלכה עם חכמי המקומות, וביקר גם באלג'יר, עיר הולדתו. משם המשיך לאיטליה, ובשנים ה'תקמ"ג-ה'תקמ"ד (1783-1784) שהה בליוורנו והוציא שם לאור כמה ספרים: "מטה יהודה" של אביו; "שמע יעקב", דרושים של רבי ישראל יעקב אלגאזי; ו"ארעא דרבנן" של רבי ישראל יעקב אלגאזי על כללי התלמוד והפוסקים, ולצידו הגהות אביו בשם "עפרא דארעא". כמו כן סייע בהדפסת "אפי זוטרי" של רבי יעקב בן דוד פארדו על אבן העזר. בסך הכול שהה באיטליה כ-22 שנה. שתים עשרה שנה כיהן כרב הקהילה בסיינה ועשר שנים כרב הקהילה בפרארה. בתקופה זו הדפיס את "דרך חיים" ואת קונטרסי תפילות כמנהג ירושלים, ובהם סדר ההקפות לשמחת תורה וסדר תפילת מנחה של ערב ראש חודש. מתלמידיו באיטליה היו רבי חננאל ניפי, רבי יעקב ישראל כרמי ורבי יהודה חי חזקיה. בראשית המאה ה-19 שב לירושלים ועמד שם בראש ישיבה. בשנת ה'תקס"ו (1806) נתמנה לראשון לציון, אחרי רבי מרדכי הלוי, ובתפקיד זה כיהן עד פטירתו. גם בניו, רבי יוסף דוד עייאש, שכיהן כרב בשכם ונקבר בה, ורבי חיים יהודה עייאש, יצאו בשליחות ארץ ישראל. נפטר בכ"ו בטבת ה'תקע"ז (1817), בן כתשעים, ונקבר בחלקה הספרדית בהר הזיתים. בצוואתו קבע את סדרי קבורתו, והם נתקבלו לאחר מכן כמנהג ירושלים.

קישורים חיצוניים