רבי מנחם עזריה זי"ע - הרמ"ע מפאנו

תולדות חייו

רבי מנחם עזריה מפאנו, הנקרא גם עמנואל דה-פאנו, נולד בשנת ה'ש"ח (1548) בבולוניה, שהייתה אז חלק ממדינת האפיפיור. משפחתו באה מפאנו, עיירה קטנה ליד פזרו, ועל שמה נקרא. אביו, רבי יצחק ברכיה, היה אדם נכבד בפאנו. אשתו רחל הייתה בתו של רבי יצחק פואה ממנטובה, מגדולי רבני איטליה בדורו. בנו היה רבי יצחק יברכיהו. תלמוד והלכה למד אצל רבי משה פרובינצאלו. בקבלה היה רבו העיקרי רבי עזרא מפאנו. הוא דבק גם בשיטת הרמ"ק, רבי משה קורדובירו, ולמד אצל רבי ישמעאל חנינא מוולמונטונה. מאוחר יותר הגיע רבי ישראל סרוק מצפת לישיבתו והפיץ בה את קבלת האר"י. בצעירותו למד בוונציה אצל חכמי העיר ומקובליה, וכבר בגיל שלושים בערך יצא שמו. בשנת ה'של"ד (1574) הפקיד אותו רבי יוסף קארו על הדפסת ספרו "כסף משנה" על משנה תורה לרמב"ם. עמד בראש ישיבה בריג'ו, שתלמידים רבים נהרו אליה. בין תלמידיו שם היה הפילוסוף, הרופא והמקובל אברהם בן חנניה יגל. אחר כך עבר למנטובה, עירו של חותנו, ייסד בה ישיבה גדולה ונשאר בה עד סוף ימיו. מתלמידיו המובהקים היו רבי אהרן ברכיה ממודינא, מחבר "מעבר יבק", ורבי משה קזיס. חיבר כשלושים ספרים בהלכה ובקבלה. החשוב שבחיבוריו ההלכתיים הוא שו"ת הרמ"ע מפאנו, ופסקיו מובאים בספרות ההלכה שאחריו, ובפרט אצל רבי אברהם אבלי גומבינר בעל "מגן אברהם". בקבלה חיבר את "פלח הרימון", קיצור של "פרדס רימונים" לרמ"ק, וכן "עשרה מאמרות", "יונת אלם" ו"גלגולי נשמות". על התלמוד חיבר את "אלפסי זוטא". נחשב לגדול המקובלים באיטליה, והיה ממי שגישרו בין קבלת הרמ"ק לקבלת האר"י. נפטר במנטובה בד' באב ה'ש"פ (3 באוגוסט 1620), בן כשבעים ושתיים.