י

רבי יעקב פולק - בעל החילוקים

ראשונים

נולד~1470 למניינם

נפטרכג בסיון ה'ש"א, 18/06/1541 למניינם·לובלין

נטמןבית העלמין היהודי העתיק, לובלין

ראש ישיבה בפראג, בקרקוב ובלובלין, מייסד שיטת החילוקים בלימוד התלמוד ורבו של רבי שלום שכנא.

קשרים

בני/בנות זוג
אסתר בת משה ורחל פישל
ילדיו
רבי אברהם פולק
רבותיו
רבי יעקב מרגליות

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בסביבות ה'ר"ל (1470). לפי חלק מהחוקרים נולד בגרמניה, למרות שם משפחתו. למד בישיבת נירנברג אצל רבי יעקב מרגליות. כיהן כדיין וכראש ישיבה בפראג. לאחר פולמוס על פסק שנתן בעניין מיאון, עזב את פראג ועבר לקרקוב. שם ייסד ישיבה, ובשנת ה'רס"ג (1503) מינה אותו המלך אלכסנדר יגיילו ל'רב היהודים'. בשנותיו האחרונות עבר ללובלין והקים גם בה ישיבה. נודע כמייסד שיטת החילוקים בלימוד התלמוד, שהתפשטה בישיבות פולין ומרכז אירופה. לא הותיר חיבורים בכתב, ותורתו נמסרה על ידי תלמידיו, ובראשם רבי שלום שכנא מלובלין. נפטר בלובלין בכ"ג בסיון ה'ש"א (1541), וככל הנראה נקבר בבית העלמין היהודי העתיק בעיר.

תולדות חייו

נולד בסביבות ה'ר"ל (1470). מקום הולדתו אינו ידוע בוודאות. שם משפחתו מרמז על מוצא פולני, אבל חלק מהחוקרים סבורים שנולד בגרמניה ועבר לפולין רק בהמשך חייו. נשא את אסתר, בתם של משה ורחל פישל, מראשי קהילת קרקוב. חמותו רחל הייתה סוכנת הכספים של המלכה אליזבת, אשת המלך קז'ימייז' הרביעי. בנו, רבי אברהם פולק, כיהן ברבנות לומז'ה ואפטא. למד בישיבת נירנברג אצל רבי יעקב מרגליות. לאחר מכן כיהן בפראג כדיין וכראש ישיבה, לצד רבי יצחק מרגליות. בשנת ה'רנ"ב (1492) התיר לקטינה למאן בבעלה. הפסק עורר פולמוס חריף, ורבו רבי יעקב מרגליות ורבנים נוספים יצאו נגדו. בעקבות זאת עזב את פראג. עבר לקרקוב וייסד בה ישיבה, שהפכה למרכז לימוד התורה בפולין. בשנת ה'רס"ג (1503) אישר המלך אלכסנדר יגיילו את מינויו ל'רב היהודים', ובכך נעשה למתווך בין הקהילה לשלטונות. המלך זיגמונט הראשון העניק לו כתב הגנה מפני מתנגדיו. לפי דעת, יצא מקרקוב בשנת ה'רפ"ב (1522) לארץ ישראל, ומשם עבר לטורקיה. בסוף ימיו חזר לפולין, השתקע בלובלין והקים בה ישיבה. נודע כמייסד שיטת החילוקים, שיטת לימוד עיונית בגמרא שהתבססה על הבחנות דקות בין סוגיות ומושגים. השיטה התפשטה בישיבות פולין ומרכז אירופה, ובזכותה כונה 'בעל החילוקים'. בדורות שלאחריו נמתחה ביקורת על הפלפול, אולם לפי דעת היא כוונה בעיקר לראשי הישיבות בדורות המאוחרים ולא אליו. יש חוקרים שסבורים ששיטתו הייתה קרובה דווקא לדרך הפשט. בפסיקתו נטה להקל. לא חיבר ספרים, ותורתו נמסרה על ידי תלמידיו. תלמידו המובהק היה רבי שלום שכנא מלובלין, רבו וחותנו של הרמ"א. נפטר בלובלין בשנת ה'ש"א (1541). בבית העלמין היהודי העתיק בלובלין יש מצבה המיוחסת לו, ולפיה נפטר בכ"ג בסיון, אך יש חוקרים שמפקפקים בייחוס.

קישורים חיצוניים