
רבי יעקב פולאק - בעל החילוקים
נולד~1470 למניינם
נפטרכג בסיון ה'ש"א, 18/06/1541 למניינם·לובלין
ראש ישיבה בפראג, בקרקוב ובלובלין, מייסד שיטת החילוקים ואבי עולם התורה בפולין.
קשרים
- בני/בנות זוג
- אסתר בת משה ורחל פישל
- ילדיו
- רבי אברהם פולק
- רבותיו
- רבי יעקב מרגליות
- תלמידיו
- רבי שלום שכנא מלובלין
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בסביבות ה'ר"ל (1470), ויש חוקרים הסבורים שמוצאו מגרמניה. למד בישיבת נירנברג אצל רבי יעקב מרגליות, ושימש דיין וראש ישיבה בפראג. בשנת ה'רנ"ב (1492) פסק שגיסתו, שהושאה כשהייתה קטנה, רשאית לצאת במיאון בלא גט. הפסק עורר פולמוס חריף, ורבו ורבנים נוספים החרימוהו, ובעקבות זאת עזב את פראג. התיישב בקרקוב, נשא שם את אסתר בת משה ורחל פישל, והקים ישיבה שבה פיתח את שיטת החילוקים, ומכאן כינויו "בעל החילוקים". המלך אלכסנדר יגיילו מינהו ל"רב היהודים". לימים עבר ללובלין והקים בה ישיבה נוספת. גדול תלמידיו היה רבי שלום שכנא מלובלין, רבו של הרמ"א. לא הניח אחריו חיבורים כתובים, ונחשב לאבי עולם התורה בפולין. נפטר בלובלין בכ"ג בסיון ה'ש"א (1541).
תולדות חייו
רבי יעקב פולק (ויש הכותבים פולאק) נולד בסביבות ה'ר"ל (1470). שם משפחתו מרמז על מוצא פולני, אך יש חוקרים הסבורים שנולד בגרמניה. בצעירותו למד בישיבת נירנברג אצל רבי יעקב מרגליות, ואחר כך שימש דיין וראש ישיבה בפראג, יחד עם רבי יצחק מרגליות, בנו של רבו. בשנת ה'רנ"ב (1492) פסק שגיסתו היתומה, שהושאה בקטנותה לתלמיד חכם בפראג, רשאית לצאת ממנו במיאון בלא גט. הפסק עורר פולמוס גדול: רבו רבי יעקב מרגליות ורבנים נוספים החרימוהו, ומהרי"ל מינץ השיג עליו. מנגד, היו מן הפוסקים שלימדו זכות על פסקו, והרמ"א הביא את דעתו בהגהותיו לשולחן ערוך. בעקבות הפולמוס עזב את פראג ועבר לפולין. עוד לפני שנת ה'רנ"ד (1494) התיישב בקרקוב, ושם נשא את אסתר, בתם של משה ורחל פישל. חמותו שימשה סוכנת כספים של המלכה אליזבת. בקרקוב ייסד ישיבה ופיתח בה את שיטת הלימוד שנודעה בשם "חילוקים", ולכן כונה "בעל החילוקים". המלך אלכסנדר יגיילו מינהו ל"רב היהודים", והמלך זיגמונט הראשון העניק לו לימים כתב חסות. בסביבות ה'רס"ח (1508) עזב את קרקוב בשל מחלוקות פנימיות בקהילה, ולאחר זמן שב אליה כראש ישיבה. לימים עבר ללובלין והקים בה ישיבה נוספת. מפני שכמעט לא הניח אחריו דברים כתובים, שיטתו אינה ידועה לפרטיה. רבים מזהים אותה עם דרך הפלפול, ויש חוקרים הסבורים שהיא נשענה דווקא על הבנת פשט הסוגיה. גדול תלמידיו היה רבי שלום שכנא מלובלין, רבו וחותנו של הרמ"א, ובאמצעותו התפשטה השפעתו על דורות של לומדים. הוא נחשב למייסד עולם התורה הפולני בתקופת האחרונים. בנו, רבי אברהם פולק, כיהן ברבנות לובומל ואפטא, ונכדו רבי אברהם חיים פולק כיהן ברבנות וינה וניקלשבורג. נפטר בלובלין בכ"ג בסיון ה'ש"א (1541). לפי המסורת נקבר בבית העלמין היהודי הישן בלובלין, אך ייחוס המצבה שם אליו מוטל בספק. יש שכתבו שעלה לארץ ישראל בשנותיו האחרונות, אך גם הדבר אינו ברור.