י

רבי יעקב וויל - מהרי"ו

מהר"י וייל

ראשונים

נולדה'ק"ם~, ~1380 למניינם·וייל דר שטאט

נפטרה'ר"ך~, ~1456 למניינם

מגדולי פוסקי אשכנז במאה ה-15, תלמיד מהרי"ל ורב אוגסבורג וארפורט, מחבר שו"ת מהרי"ו.

קשרים

אביו
רבי יהודה
ילדיו
רבי יוזל מרגנשבורגמהר"ם מאולם
רבותיו
רבי יעקב הלוי מולין (מהרי"ל)רבי זלמן רונקיל
תלמידיו
רבי יוסף בן משה בעל לקט יושררבי אברהם כ"ץ אלנבוגןרבי ישראל ברונארבי יוחנן לוריא

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בין השנים ה'ק"מ-ה'ק"ן (1380-1390) לערך בעיירה וייל דר שטאט (גרמניה), לאביו רבי יהודה. למד במגנצא בישיבתו של מהרי"ל, וגם אצל רבי זלמן רונקיל. בשנת ה'קפ"ז (1427) הסמיכו מהרי"ל לרבנות והציע לו לעמוד בראש ישיבה בנירנברג. הוא סירב כדי שלא להשיג את גבולו של רבי זלמן כ"ץ, ונשאר בעיר כדיין בבית דינו. בשנת ה'קפ"ט (1429) נתמנה לרב אוגסבורג, וכיהן שם עד שהחליטה העיר לגרש את יהודיה. בשנת ה'ר"ג (1443) נתמנה לרב ארפורט. היה מגדולי פוסקי אשכנז בדורו. חיבוריו הם שו"ת מהרי"ו, שנדפס בויניציאה בשנת ה'ש"ט (1549), והלכות שחיטות ובדיקות, שנדפסו פעמים רבות. נפטר לפני שנת ה'רט"ז (1456) לערך.

תולדות חייו

רבי יעקב בן יהודה וייל נולד בין השנים ה'ק"מ-ה'ק"ן (1380-1390) לערך בעיירה וייל דר שטאט שבדרום גרמניה, ושם משפחתו נגזר משם העיירה. הוא נודע בכינוי מהרי"ו, ראשי תיבות של "מורנו הרב רבי יעקב וייל", וכן בכינוי מהר"י וייל. בצעירותו למד במגנצא בישיבתו של רבי יעקב הלוי מולין (מהרי"ל), שהיה רבו המובהק, וכן אצל רבי זלמן רונקיל. בשנת ה'קפ"ז (1427) הסמיכו מהרי"ל לרבנות והציע לו לעמוד בראש ישיבה בנירנברג. רבי יעקב סירב, כדי שלא להשיג את גבולו של רבי זלמן כ"ץ שכבר כיהן שם, ונשאר בעיר כדיין בבית דינו. בשנת ה'קפ"ט (1429) נתמנה לרב אוגסבורג. שם ייצג את הקהילה כלפי השלטונות וקבע לה מנהגים ותקנות. הוא עזב את העיר כשהחליטה לגרש את יהודיה. בשנת ה'ר"ג (1443) נתמנה לרב ארפורט. שם בדק את מנהגי המקום וביטל מנהגים שנגדו את ההלכה, כגון הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת בנר גדול שהורכב מכמה נרות מודבקים. בפסיקתו נהג להכריע על פי ראיות ברורות ולא על פי סברות של חריפות, ולעתים כתב את תשובותיו ביידיש כדי למנוע טעות. מכתביו נשאר רק קובץ תשובותיו, שו"ת מהרי"ו, שנדפס בויניציאה בשנת ה'ש"ט (1549). לקובץ צורפו הלכות שחיטות ובדיקות, שנעשו לספר יסוד בהלכות שחיטה וטרפות ונדפסו עשרות פעמים, והמהרש"ל כתב עליהן ביאור. תשובותיו מובאות הרבה בספרות הפוסקים, והוא נחשב מגדולי פוסקי אשכנז בדורו. היה ידוע בענוותנותו וברדיפת השלום, ונמנע מלכפות דין על בעלי דין שלא ברצונם. עם זאת יצא בתוקף נגד רבנים שביקשו להשתמש במשרתם לכבוד ולטובת הנאה. בין תלמידיו היו רבי ישראל ברונא ורבי יוחנן לוריא, ובאוגסבורג גם רבי יוסף בן משה בעל "לקט יושר" ורבי אברהם כ"ץ אלנבוגן. מבניו היו רבי יוזל מרגנשבורג ומהר"ם מאולם. מצאצאיו היו רבי נתנאל וייל בעל "קרבן נתנאל" ורבי הירש מקרקוב. שנת פטירתו אינה ידועה בבירור. רבי ישראל איסרליין, שנפטר בשנת ה'ר"ך (1460), מזכיר אותו בתשובותיו כמי שכבר נפטר, ולפי ההיסטוריון גרץ נפטר לפני שנת ה'רט"ז (1456). מקום קבורתו אינו ידוע.

ספריו2

  • שו"ת מהרי"ו
  • שחיטות ובדיקות

קישורים חיצוניים