
קשרים
- אביו
- רבי אהרן ששפורטש
- בני/בנות זוג
- רחל בת רבי דניאל טולידאנו
- ילדיו
- רבי אברהם ששפורטש
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'ש"ע (1610) באוראן (אלג'יריה) לאביו רבי אהרן, ממשפחה שיוחסה לרמב"ן. בצעירותו כיהן כדיין בתלמסאן, ובגיל עשרים וארבע נתמנה לרבה של העיר ולאב בית הדין שבה, וכיהן גם בקהילות נוספות בצפון אפריקה. בעקבות עלילה נאסר ונאלץ לעזוב את אלג'יריה, נדד בין ערי מרוקו וישב בסאלי. בשנת ה'תי"א (1651) הגיע לאמסטרדם, ובשנת ה'תכ"ד (1664) נתמנה לרב הקהילה הספרדית בלונדון, הרב הראשון של הקהילה שם. כעבור שנתיים עבר להמבורג בשל מגפה, ובהמשך לימד בישיבה בליוורנו. בשנת ה'תמ"ד (1684) שב לאמסטרדם ועמד בראש ישיבת עץ חיים, ולאחר פטירת רבי יצחק אבוהב נבחר לחכם הקהילה הספרדית-פורטוגזית. מחיבוריו: "ציצת נובל צבי" נגד שבתי צבי ותנועתו, "תולדות יעקב" - מפתח לפסוקים הנדרשים בתלמוד הירושלמי, ושו"ת "אהל יעקב" שיצא לאור בידי בנו רבי אברהם. נפטר בד' באייר ה'תנ"ח (1698) באמסטרדם ונקבר בבית העלמין בית חיים באודרקרק.
תולדות חייו
רבי יעקב ששפורטש נולד בשנת ה'ש"ע (1610) בעיר אוראן שבצפון אפריקה, שהייתה אז בשליטת ספרד וכיום היא באלג'יריה. אביו היה רבי אהרן, והמשפחה התייחסה, לפי המסורת, לרמב"ן. כבר בגיל שמונה עשרה, בשנת ה'שפ"ח (1628), החל לכהן כדיין בקהילת תלמסאן, ובגיל עשרים וארבע, בשנת ה'שצ"ד (1634), נתמנה לאב בית הדין ולמורה צדק בעיר, וכיהן גם בקהילות נוספות בצפון אפריקה. בעקבות עלילת שווא נאסר ועונה, ונאלץ לעזוב את אלג'יריה. הוא נדד בין ערי מרוקו וישב בסאלי. באותה תקופה נשא לאשה את רחל, בתו של רבי דניאל טולידאנו, רבה של מכנאס. בשנת ה'תי"א (1651) הגיע לאמסטרדם, ושם הדפיס בשנת ה'תי"ב (1652) את ספרו "תולדות יעקב", מפתח לפסוקי המקרא הנדרשים בתלמוד הירושלמי. בשנת ה'תט"ו (1655) הצטרף למשלחת של רבי מנשה בן ישראל ללונדון, שפעלה לחידוש ישיבת היהודים באנגליה. בהמשך נשלח כשליח דיפלומטי מטעם מלך מרוקו אל מלך ספרד. בשנת ה'תכ"ד (1664) נתמנה לרב הקהילה הספרדית בלונדון, וכעבור שנתיים עבר להמבורג בשל מגפה שפרצה בעיר. בשנות שהותו בהמבורג פרצה תנועת שבתי צבי, ורבי יעקב ששפורטש עמד בראש המתנגדים לה. הוא ניהל חליפת מכתבים ענפה עם רבני הקהילות כדי להניא את ההמונים מללכת אחרי משיח השקר, וקיבץ את המכתבים והדברים בחיבורו "ציצת נובל צבי" בארבעה חלקים, שהשלים בשנת ה'תל"ג (1673). החיבור לא נדפס במלואו בחייו; קיצור שלו נדפס בשנת ה'תצ"ז (1737) יחד עם שו"ת "אהל יעקב", ומהדורה מדעית מלאה יצאה לאור בשנת ה'תשי"ד (1954). לאחר מכן שב לאמסטרדם ועמד בראש בית המדרש של האחים פינטו ולימד בישיבת כתר תורה, ובשנת ה'תל"ה (1675) לימד בישיבה בליוורנו. בשנת ה'תמ"ד (1684) חזר לאמסטרדם ועמד בראש ישיבת עץ חיים, ובשנת ה'תנ"ג (1693), לאחר פטירת רבי יצחק אבוהב, נבחר לחכם הקהילה הספרדית-פורטוגזית בעיר. נפטר בד' באייר ה'תנ"ח (1698) באמסטרדם, בן כשמונים ושמונה, ונקבר בבית העלמין הפורטוגזי בית חיים באודרקרק שליד אמסטרדם, שבו נשארה מצבתו שלמה. את שו"ת "אהל יעקב" הוציא לאור אחרי פטירתו בנו, רבי אברהם, בשנת ה'תצ"ז (1737).
ספריו6
- אהל יעקב
- היכל קודש
- עדות ביעקב
- ציצת נובל צבי
- קול יעקב
- תולדות יעקב