רבי יצחק הלוי - ריב"א

תולדות חייו

רבי יצחק בן אשר הלוי, המכונה ריב"א או ריב"א הראשון, היה מחכמי קהילת שפירא שבאשכנז בסוף המאה האחת עשרה ובתחילת המאה השתים עשרה. שנת לידתו אינה ידועה, וחוקרים משערים שנולד בסביבות שנת ד'תת"י (1050), שכן רבו רבי יצחק בן יהודה נפטר בשנת ד'תת"ל (1070). המקורות חלוקים בזהות חותנו. לפי אחת הדעות היה זה רבנו אליקים בן משולם הלוי, ידידו של רש"י. נוסף על לימודו עסק גם במסחר, ונסע לצורך זה עד רוסיה. בצעירותו למד אצל רבי יצחק בן יהודה, מרבותיו של רש"י, ונמנה גם עם תלמידי רש"י עצמו. יש הסוברים שלאחר פטירת רש"י למד גם אצל נכדו הרשב"ם, אך הדבר שנוי במחלוקת. הוא נחשב לראשון מבעלי התוספות באשכנז. עיקר מפעלו הוא תוספות על רוב התלמוד, ובפרט על מסכתות שבת ופסחים. קובץ שלם של תוספותיו לא הגיע לידינו, אך שיטותיו שימשו יסוד לקובצי התוספות שנתחברו אחריו, ושמו נזכר מאות פעמים בתוספות הנדפסים. גם פוסקים מאוחרים, ובהם בעל "יד רמה" על מסכת סנהדרין, הסתמכו הרבה על תוספותיו. רבנו תם העיר שחלק מהתוספות המיוחסות לו אינן שלו, ושהמעתיקים הם שתלו אותן בשמו. כמו כן חיבר קובצי הלכות לפי סדר המסכתות, ובהם הלכות ריבית, הלכות נדה, פסקים למסכת חולין ולפרק הראשון של מסכת בבא מציעא. ייתכן שכתב גם פירושים על המקרא, שכן פירושים בשמו מובאים בתוספות על התורה ובפירוש רבי יוסף קרא לספר יחזקאל. בבית מדרשו בשפירא גדלו כמה מחכמי הדור שאחריו. בהם רבי שמריה בן מרדכי משפירא, שהיה חברו הקרוב לתלמוד ורבם של הריב"ק משפירא והריב"ק ממגנצא, רבי אפרים מרגנשבורג, רבי יצחק בן מרדכי שישב בבית הדין ברגנשבורג, רבי משה מרגנשבורג ורבי אברהם משפירא. גם ר"י הלבן נמנה בין הלומדים בבית מדרשו. ידוע שהיה בחיים בשנת ד'תתס"ג (1103), וממקורות אחרים עולה שנפטר לפני שנת ד'תתצ"ג (1133). לפי המסופר, חלה ביום הכיפורים, ואף שהרופאים אמרו שהאכילה עשויה להצילו בחר לצום, ונפטר. בשל פרישותו כינוהו תלמידיו "קדוש". היו לו שני בנים. האחד, רבי אשר, היה אביו של הריב"א השני, שנולד ביום פטירת סבו ונקרא על שמו. השני נפטר בלא בנים, ואחיו חלץ לאלמנתו.