
קשרים
- אביו
- רבי אליעזר ליפמן
- ילדיו
- רבי אליעזר ליפמן אשכנזי
- תלמידיו
- רבי אהרן שמואל קאיידנובררבי בנימין וואלף עפשטייןרבי משה יצחק יהודה ליב צונץרבי חיים בוכנררבי מאיר שטרן
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בוורמייזא (גרמניה) לאביו רבי אליעזר. בצעירותו עבר לקרמזיר (צ'כיה), ושם ישב שנים רבות והרביץ תורה בנגלה ובנסתר. שמו יצא כראש ישיבה וכמקובל, ונודע בפרישותו ובתעניותיו. בין תלמידיו היו רבי אהרן שמואל קאיידנובר, רבי בנימין וואלף עפשטיין ורבי מאיר שטרן. בשנת ה'ת"כ (1660) עבר לווינה ועמד שם בראש ישיבה עד פטירתו. חיבר חיבורים רבים, ורובם אבדו. ממה שנשתמר נדפסו "ספרא דצניעותא דיעקב", פירוש על התורה על דרך הקבלה, שיצא לאחר מותו באמסטרדם בשנת ה'תכ"ט (1669), ו"פירוש מהלך האותיות" שנדפס בתוך ספר יצירה. נפטר בווינה בו' בניסן ה'תכ"ו (1666) ונקבר בבית העלמין היהודי ברוסאו.
תולדות חייו
רבי יעקב בן אליעזר אשכנזי, המכונה רבי יעקב טעמערלש (תעמירלש), נולד בוורמייזא (גרמניה) לאביו רבי אליעזר. שנת לידתו אינה ידועה. יש שכתבו שנולד בשנת ה'ש"ן (1590), אך אין לכך ראיה. על צאצאיו יש מבוכה רבה במקורות. בנו היחיד היה רבי אליעזר ליפמן אשכנזי, שהביא את ספרו לדפוס. נכדו מצד אמו היה רבי משה אוסטרר מחכמי ברודי, בעל "ערוגות הבושם" ו"דרש משה". בצעירותו עבר לקרמזיר שבמורביה, וישב שם שנים רבות. הוא הרביץ תורה בנגלה ובנסתר, שמו נתפרסם מאוד, ורבים מגדולי הדור למדו אצלו. יש שכתבו שלמד בצעירותו בלובלין, על פי "קב הישר" לרבי צבי הירש קאיידנובר. רבי פנחס זליג גליקסמן הראה לעומתם שהיו שני חכמים בשם רבי יעקב תעמירלש, ושבעל "ספרא דצניעותא דיעקב" לא היה בלובלין. בשנת ה'ת"כ (1660) עבר לווינה, ושם עמד בראש ישיבה עד יום מותו. בני דורו העידו על פרישותו המופלגת. רבי יצחק מפוזנא כתב שכל ימיו עסק בתורה בשק ובתענית, בטהרה ובקדושה. רבי גרשון אשכנזי, שנתן הסכמה לספרו, העיד שהתענה ארבעים שנה מערב שבת לערב שבת. תלמידו רבי בנימין וואלף עפשטיין, שלמד אצלו בקרמזיר, סיפר שלא זז מכותל בית המדרש. עוד מתלמידיו היו רבי אהרן שמואל קאיידנובר, רבי משה יצחק יהודה ליב צונץ, רבי חיים בוכנר, רבי מאיר שטרן ורבי מאיר אייזנשטט. לפי עדות בנו חיבר חיבורים רבים: פירוש גדול על התורה ועל חמש מגילות, פירושים על התלמוד הבבלי והירושלמי, על הזוהר ועל האידרות, ספר שאלות ותשובות, וקושיות ותירוצים על כתבי האריז"ל. כנראה כולם אבדו. שניים מחיבוריו נדפסו. "ספרא דצניעותא דיעקב" הוא פירוש על התורה על דרך הקבלה, ונדפס לאחר מותו באמסטרדם בשנת ה'תכ"ט (1669). "פירוש מהלך האותיות" נדפס בתוך ספר יצירה (ורשה, ה'תרמ"ד). נפטר בווינה בו' בניסן ה'תכ"ו (1666), ונקבר בבית העלמין היהודי ברוסאו (זה-גאסה) שבווינה. על מצבתו נחקק "ויעקב איש תם יושב אהלים".
ספריו2
- ספרא דצניעותא דיעקב
- פירוש מהלך האותיות