
יעקב - אבינו
ישראל
השלישי באבות האומה, אבי שנים עשר השבטים, שנקרא גם בשם ישראל.
קשרים
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בתשרי ב'ק"ח ליצחק אבינו ולרבקה, תאום לעשו. לפי המסורת למד ארבע עשרה שנה בבית מדרשם של שם ועבר. קנה מעשו את הבכורה, קיבל את ברכת אביו, ובעקבות זאת יצא מבאר שבע לחרן, אל לבן אחי אמו. בדרכו, בבית אל, ראה בחלום את הסולם. בחרן שהה כעשרים שנה ונשא את לאה ואת רחל, ומהן ומשפחותיהן בלהה וזלפה נולדו לו שנים עשר בנים ובת. בשובו לארץ כנען נאבק עם המלאך, ושמו נקרא ישראל. לאחר מכירת יוסף התאבל עליו שנים רבות, ובערוב ימיו ירד עם משפחתו למצרים והתיישב בארץ גושן. לפני מותו בירך את בניו. נפטר במצרים בשנת ב'רנ"ה, בגיל 147, ובניו העלוהו לארץ כנען וקברוהו במערת המכפלה בחברון.
תולדות חייו
יעקב נולד לרבקה וליצחק אבינו, בנו של אברהם אבינו, בשנת ב'ק"ח, כשאביו היה בן שישים. הוא נולד תאום לעשו, וידו אוחזת בעקב אחיו, ועל כך נקרא שמו יעקב. הכתוב מתארו כ"איש תם יושב אוהלים", ולפי מסורת חז"ל עסק בתורה, ואף למד ארבע עשרה שנה בבית מדרשם של שם ועבר לפני שירד לחרן. בצעירותו קנה מעשו את הבכורה תמורת נזיד עדשים. כשהזקין יצחק, ובעצת רבקה אמו, קיבל יעקב את ברכת אביו. מחשש מפני עשו יצא מבאר שבע לחרן, אל בית לבן אחי אמו, כדי לשאת שם אישה. בדרכו לן במקום שנקרא לוז, ראה בחלומו סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, וה' הבטיח לו את הארץ ואת ריבוי זרעו. יעקב הציב שם מצבה, קרא למקום בית אל ונדר נדר. בחרן עבד את לבן כעשרים שנה: שבע שנים בעבור רחל, ובליל החתונה ניתנה לו לאה, ועבד עוד שבע שנים בעבור רחל, ושש שנים נוספות בעבור הצאן. מארבע נשותיו, לאה, רחל, בלהה וזלפה, נולדו לו אחד עשר בנים ובת, דינה. בשובו לארץ כנען נפגש עם עשו והתפייס עמו, ובפניאל נאבק עם המלאך, ושמו נקרא ישראל. אחר כך חנה בשכם, ושם אירע מעשה דינה. בדרך מבית אל לאפרת נפטרה רחל בלידת בנימין, ונקברה בדרך בית לחם. לאחר מכן התיישב בחברון, אצל יצחק אביו. יוסף, בנו האהוב, נמכר בידי אחיו, ויעקב התאבל עליו שנים רבות, בחושבו שטרפתו חיה רעה. בימי הרעב ירדו בניו למצרים לשבור אוכל, ונודע לו שיוסף חי ומושל במצרים. יעקב ירד עם כל משפחתו, שבעים נפש, למצרים, ופרעה הושיבם בארץ גושן. שם חי יעקב שבע עשרה שנה. לפני מותו השביע את יוסף לקברו עם אבותיו, בירך את אפרים ומנשה בני יוסף והעמידם כשבטים, וקרא לבניו וברכם, איש כברכתו. נפטר במצרים בשנת ב'רנ"ה, בגיל 147. יוסף ציווה לחנוט את גופו, ומצרים בכו אותו שבעים יום. בניו נשאוהו לארץ כנען בלוויה גדולה וקברוהו במערת המכפלה בחברון, לצד לאה אשתו. יעקב נחשב לבחיר שבאבות, ובניו הם שנים עשר שבטי ישראל, שעל שמו נקרא העם כולו.