
יניי
פייטן ארץ-ישראלי קדום מהתקופה הביזנטית, מעצב מבנה הקרובה וראשון החותמים את שמם באקרוסטיכון.
מקומות בהם פעל
- ישראלפייטן
תמצית ביוגרפית
פייטן שחי בארץ ישראל תחת השלטון הביזנטי, כנראה במאה החמישית או השישית לספירה. זמנו המדויק אינו ידוע. רב סעדיה גאון ורבנו גרשום מאור הגולה הזכירו אותו לצד יוסי בן יוסי ורבי אלעזר הקליר, והוא נמנה עם הפייטנים הקדומים ביותר. הוא חיבר מחזור קרובות לכל סדרי הקריאה בתורה לפי המנהג הארץ-ישראלי, וכן קרובות לשבתות ולמועדים. הוא נחשב למי שהכניס את החריזה לשירה העברית ולמי שעיצב את מבנה הפיוט, והיה הראשון שחתם את שמו באקרוסטיכון. רוב פיוטיו נשכחו במשך הדורות. מהם נשתמרו במחזור האשכנזי הקרובה "אוני פטרי רחמתיים" לשבת הגדול והפיוט "אז רוב ניסים" שבהגדה של פסח. רוב יצירתו התגלתה מחדש בגניזת קהיר.
תולדות חייו
יניי היה פייטן ארץ-ישראלי. שמו נכתב בכתיב הארץ-ישראלי "יניי", ובכתיב הבבלי "ינאי", ובכתיב הארץ-ישראלי חתם את שמו בפיוטיו. פרטי חייו אינם ידועים, ואף זמנו אינו ברור. ההערכה המקובלת היא שחי במאה החמישית או השישית לספירה, תחת השלטון הביזנטי בארץ ישראל, וכנראה בגליל. יש שהקדימו אותו עוד יותר ויש שאיחרו אותו עד המאה השביעית. רב סעדיה גאון ורבנו גרשום מאור הגולה מנו אותו עם יוסי בן יוסי ורבי אלעזר הקליר בין גדולי הפייטנים הקדמונים. רבנו גרשום ציין שחיבר קרובות לכל סדר וסדר שבתורה. יניי נחשב למי שהכניס את החריזה לשירה העברית ולמעצב מבנה הקרובה, כלומר הפיוט המשובץ בברכות תפילת העמידה. הוא גם היה הראשון שחתם את שמו באקרוסטיכון של פיוטיו. פיוטיו שימשו דגם לפייטנים שבאו אחריו. הוא חיבר מחזור של קדושתאות לכל סדרי הקריאה בתורה לפי המחזור הארץ-ישראלי, וכן קרובות ושבעתות לשבתות מיוחדות ולמועדים. לפי הערכת החוקרים עלה מספר פיוטיו על אלף. רובם נשכחו במשך הדורות, ובימי הביניים המאוחרים כמעט לא הוזכר שמו. בתפילה נשתמרו הקרובה "אוני פטרי רחמתיים" לשבת הגדול, שנאמרת במנהג אשכנז, והפיוט "אז רוב ניסים הפלאת בלילה" מתוכה, שנכנס להגדה של פסח. יש חוקרים שייחסו לו גם את "ונתנה תוקף" ו"וכל מאמינים", ולפי המסורת מיוחסת לו גם הקינה "הילילו הה". לפי מסורת שהביא רבי אפרים מבונא, רבי אלעזר הקליר היה תלמידו. ר' אפרים עצמו הביא אותה בלשון ספק, והמחקר אינו מקבל אותה, בין השאר בגלל קשיים בתיארוך שני הפייטנים. יצירתו של יניי התגלתה מחדש בגניזת קהיר. בגניזה נמצא כתב יד גדול של פיוטיו, שנכתב על גבי כתב יד מחוק של תרגום עקילס היווני לתורה. בתחילה לא הבינו את חשיבותו, ורק לאחר זמן זוהו השרידים כפיוטי יניי לפי סדרי הקריאה הארץ-ישראליים. מנחם זולאי פרסם בשנת 1938 את כל פיוטיו שהיו ידועים אז. צבי מאיר רבינוביץ פרסם בשנת 1985 מהדורה מלאה בשני כרכים עם הערות, ונחום מאיר ברונזניק הוציא בשנת 2000 מבחר מפורש.
ספריו2
- אוני פטרי רחמתיים
- אז רוב ניסים