י

רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי זי"ע

אחרוני זמננוליטאים

נולדטו בטבת ה'תרל"ב, 27/12/1871 למניינם·לחוביץ'

נפטרח בניסן ה'תשט"ו, 31/03/1955 למניינם·ירושלים

נטמןבית העלמין סנהדריה, ירושלים

ראש ומנהל ישיבת עץ חיים בירושלים, עורך לוח ארץ ישראל ומחבר גשר החיים וספרי הלכה נוספים.

קשרים

אביו
ר' אהרן
אמו
טויבא
בני/בנות זוג
טויבא
ילדיו
רבי ניסן אהרן טוקצינסקי
חברותות
רבי צבי פסח פרנק

מקומות בהם פעל

  • ירושליםראש ומנהל ישיבת עץ חיים (1882–1955)

תמצית ביוגרפית

נולד בטו בטבת ה'תרל"ב (1871) בלחוביץ' (בלארוס), לאביו רבי אהרן, שנפטר בצעירותו. בשנת ה'תרמ"ב (1882), בגיל עשר, עלה לבדו לארץ ישראל והתגורר בירושלים אצל סבו רבי משה פיציצר. למד בישיבת עץ חיים, ולמד בחברותא עם רבי צבי פסח פרנק. בשנת ה'תר"ן (1890) נשא את טויבא, נכדתו של בנימין סלנט ונינתו של רבי שמואל סלנט, ובשנת ה'תרנ"ז (1897) הוסמך להוראה על ידי רבי שמואל סלנט. כיהן כראש ומנהל ישיבת עץ חיים וכרב שכונת עץ חיים בירושלים. משנת ה'תרס"ה (1905) הוציא את "לוח ארץ ישראל", הלוח הראשון בארץ שפירט את המנהגים וההלכות של כל יום. חיבר ספרים רבים בהלכה ובזמנים, ובהם "גשר החיים" בהלכות ביקור חולים, קבורה ואבלות, "היומם בכדור הארץ" על קו התאריך, "בין השמשות", "השמיטה", "ארץ ישראל" ו"עיר הקודש והמקדש". זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית. נפטר בח בניסן ה'תשט"ו (1955) ונקבר בבית העלמין סנהדריה בירושלים.

תולדות חייו

נולד בטו בטבת ה'תרל"ב (1871) בעיירה לחוביץ' (בלארוס), לרבי אהרן טוקצינסקי. אביו נפטר כשהיה צעיר, ואמו נישאה בשנית לרבי יהושע רבינוביץ. בשנת ה'תרמ"ב (1882), כשהיה בן עשר, עלה לארץ ישראל בלי משפחתו, עם קבוצת עולים, והתגורר בירושלים בבית סבו, רבי משה פיציצר. בירושלים למד בישיבת עץ חיים, ונקשר במיוחד לאחד מרבותיו בישיבה, שעסק כמותו בחשבונות הזמנים והתקופות. למד בחברותא עם רבי צבי פסח פרנק, לימים רבה של ירושלים. בשנת ה'תר"ן (1890), בגיל שמונה עשרה, נשא את טויבא, נכדתו של בנימין סלנט ונינתו של רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים. בשנת ה'תרנ"ז (1897) הסמיכו רבי שמואל סלנט להוראה וביקש למנותו לדיין ולמורה הוראה בבית דינו, אך הוא סירב והציע למנות במקומו את רבי צבי פסח פרנק. כחמישים שנה עמד בראש ישיבת עץ חיים וניהל אותה, ובמקביל מסר בה שיעורים. בתקופתו נפתח סניף הישיבה ברחוב יפו, בשנת ה'תרס"ח (1908). כיהן גם כרב שכונת עץ חיים בירושלים. היה מן החותמים על כתב הרבנות של הראי"ה קוק לרבנות יפו. בשנת ה'תרס"ה (1905) החל להוציא את "לוח ארץ ישראל", הלוח הראשון בארץ ישראל שפירט את ההלכות והמנהגים של כל יום, והלוח מוסיף לצאת לאור עד היום בידי צאצאיו. תחום מומחיותו המיוחד היה הלכות הזמנים, והוא חיבר כמה ספרים בנושא: "תקופת החמה וברכתה" (ה'תרפ"ה, 1925) על ברכת החמה, "בין השמשות" (ה'תרפ"ח, 1928), ו"היומם בכדור הארץ" (ה'תש"ג, 1943) על קו התאריך ההלכתי. בשנת ה'תש"א (1941) הורה לבני הישיבות שהגיעו ליפן מתי לשמור את השבת ואת יום הכיפורים לפי שיטתו בקו התאריך, ופסיקתו לא תאמה את שיטת החזון איש. עוד פסק שבשכונות החדשות של ירושלים, הרחוקות מהעיר העתיקה, קוראים את המגילה בי"ד באדר ולא בט"ו. חיבורו הנודע ביותר הוא "גשר החיים" (ה'תש"ז, 1947, שלושה כרכים) בהלכות ביקור חולים, קבורה ואבלות, שנעשה לספר יסוד בתחום. עוד חיבר את "השמיטה" (ה'תשי"א, 1951), את "ארץ ישראל" (ה'תשט"ו, 1955) על המצוות התלויות בארץ, את "האשה על פי תורת ישראל" ואת "קורות חצר רבי יהודה החסיד" (ה'תרס"ד, 1904). "עיר הקודש והמקדש", בחמישה כרכים, יצא לאור אחרי פטירתו מכתב ידו בידי בנו רבי ניסן אהרן. בשנת ה'תשי"ב (1952) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית. נפטר בח בניסן ה'תשט"ו (1955) בירושלים, בגיל שמונים ושלוש, ונקבר בבית העלמין סנהדריה. בנו רבי ניסן אהרן טוקצינסקי ירש את ניהול מוסדות עץ חיים והמשיך להוציא את הלוח. עיריית ירושלים קראה לרחוב בשכונת מקור ברוך "גשר החיים" על שם ספרו.

ספריו10

  • ארץ ישראל
  • בין השמשות
  • גשר החיים
  • האשה על פי תורת ישראל
  • היומם בכדור הארץ
  • הלכות שביעית
  • השמיטה
  • עיר הקודש והמקדש
  • קורות חצר רבי יהודה החסיד
  • תקופת החמה וברכתה

קישורים חיצוניים