י

רבי יחיאל הלר זי"ע

אחרוניםליטאים

נולדאב ה'תקע"ד, 1814 למניינם·קוידנוב

נפטריא בכסליו ה'תרכ"ב, 14/11/1861 למניינם·פלונגיאן

רב בהלוסק, וולקוביסק, סובאלק ופלונגיאן, מחבר שו"ת עמודי אור.

קשרים

אביו
רבי אהרן הלר
אמו
רבקה
בני/בנות זוג
פעסיאחיה לוינסון
ילדיו
רבי אברהם הלר

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד באב ה'תקע"ד (1814) בקוידנוב (בלארוס). אביו היה רבי אהרן הלר, ואמו רבקה הייתה מצאצאי רבי יום טוב ליפמן הלר בעל "תוספות יום טוב". בצעירותו למד במינסק, בקלויז של בלומקע. בגיל צעיר נתמנה לרב בהלוסק, ובשנת ה'תר"ג (1843) עבר לכהן ברבנות וולקוביסק. משנת ה'תרי"ד (1854) כיהן כרב בסובאלק, ומשנת ה'תרי"ח (1858) כרב בפלונגיאן. נודע בעיקר בזכות ספר השו"ת "עמודי אור". חיבר גם את "אור ישרים" על הגדה של פסח ואת "עטה אור" על שיר השירים. גדולי דורו נשאו ונתנו עמו בהלכה, ובהם רבי אברהם צבי הירש אייזנשטט בעל "פתחי תשובה". נפטר לפתע בפלונגיאן ביום יא בכסלו ה'תרכ"ב (1861), בן 47.

תולדות חייו

רבי יחיאל הלר נולד באב ה'תקע"ד (1814) בעיירה קוידנוב שבליטא (היום דזיארז'ינסק בבלארוס). אביו היה רבי אהרן הלר, ואמו רבקה הייתה בתו של רבי אברהם הלר, מצאצאי רבי יום טוב ליפמן הלר בעל "תוספות יום טוב". אחיו היו גם הם תלמידי חכמים: רבי ישראל הלר, המכונה "ישראל חריף", שהיה מראשי ישיבת מיר; רבי מאיר הלר, דיין בווילנה ורב בקוסטיוקוביץ'; ורבי יהושע הלר, מחבר "חוסן יהושע". בצעירותו למד במינסק, בבית המדרש הידוע בשם הקלויז של בלומקע, ושם נודע כעילוי. כבר בגיל צעיר, סביב שנת ה'תקצ"ה (1835), נתמנה לרב בעיירה הלוסק, וכיהן שם עד שנת ה'תר"ג (1843). באותה שנה נבחר לרב בוולקוביסק, במקומו של רבי יצחק אייזיק חבר. בסוף שנת ה'תרי"ג (1853) או בשנת ה'תרי"ד (1854) עבר לכהן ברבנות סובאלק, ובשנת ה'תרי"ח (1858) נתקבל לרב בפלונגיאן, ושם כיהן עד פטירתו. בשנת ה'תרי"ז (1857) הדפיס בקניגסברג את ספר השו"ת "עמודי אור", שבזכותו נודע בבתי המדרש בליטא. רבנים מגדולי דורו פנו אליו בשאלות הלכתיות, ובהם רבי אברהם צבי הירש אייזנשטט, שהביא את דבריו בספרו "פתחי תשובה", ורבי שמואל אביגדור תוספאה. מלבד ספר השו"ת חיבר את "אור ישרים", פירוש על הגדה של פסח שנדפס בקניגסברג, ואת "עטה אור", פירוש על שיר השירים שנדפס בממל בשנת ה'תרכ"א (1861). כמו כן חיבר את "קינה לדוד", הספד על רבי דוד לוריא (הרד"ל). אשתו הראשונה, פעסיא, נפטרה בחג השבועות ה'תרי"ד (1854). אחר כך נשא את חיה לוינסון, בתו של רבי משה לוינסון ונכדתו של רבי אברהם, אחיו של הגאון מווילנה. בכך נעשה גיסו של רבי אליהו לוינסון מקרטינגה. בנו, רבי אברהם הלר, חיבר את "יפה נוף" וכיהן כרב בכמה קהילות בליטא ובלטביה. רבי יחיאל הלר נפטר לפתע בפלונגיאן ביום חמישי, יא בכסלו ה'תרכ"ב (14 בנובמבר 1861), בן 47.

ספריו4

  • אור ישרים
  • עטה אור
  • קינה לדוד
  • שו"ת עמודי אור