
רבי יוסף שלמה דילמדיגו - יש"ר מקנדיאה
יש"ר
נולדכה בסיון ה'שנ"א, 16/06/1591 למניינם·קנדיאה
נפטריד בתשרי ה'תט"ז, 16/10/1655 למניינם·פראג
נטמןבית הקברות היהודי העתיק, פראג· מיקום הקבר במפה
רב, רופא ואסטרונום מכרתים, תלמיד גלילאו, רב הקהילה הספרדית בהמבורג ובאמסטרדם, מחבר ספר אילים.
קשרים
- אביו
- רבי אליהו דלמדיגו
- רבותיו
- גלילאו גליליי
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בכ"ה בסיון ה'שנ"א (1591) בקנדיאה (הרקליון, יוון) שבכרתים, לאביו רבי אליהו. בילדותו למד תלמוד, פוסקים וקבלה, וכן שפות. בשנת ה'שס"ד (1604) בערך נסע לפדובה, ושם למד רפואה, מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה. בין מוריו שם היה גלילאו גליליי. בשנת ה'שע"ג (1613) חזר לקנדיאה ועסק ברפואה. בשנת ה'שע"ו (1616) יצא לנדודים, שבהם עבר במצרים, בקושטא ובליטא, ושם שימש רופאו של הנסיך יאנוש רדזיוויל. אחר כך כיהן כאב"ד ודרשן בקהילה הספרדית בהמבורג ובאמסטרדם. בספרו "אילים" (אמסטרדם, ה'שפ"ט, 1629) כינס את עיקר מחקריו באסטרונומיה ובמתמטיקה, וכן חיבר את "מצרף לחכמה" ו"נובלות חכמה" על הקבלה. נפטר בפראג בי"ד בתשרי ה'תט"ז (1655) ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק שם.
תולדות חייו
נולד בכ"ה בסיון ה'שנ"א (1591) בקנדיאה, היא הרקליון שבכרתים, שהייתה אז בשלטון ונציה. אביו היה רבי אליהו, והמשפחה התייחסה לרבי אליהו דלמדיגו בעל "בחינת הדת", שחי כמאה שנה קודם. שם המשפחה נגזר מן המילה הלטינית לרופא. את כינויו "יש"ר" הרכיבו ראשי התיבות של "יוסף שלמה רופא". את חינוכו התורני קיבל מאביו, ועד גיל חמש עשרה למד תלמוד, פוסקים וקבלה. בילדותו רכש גם את השפות היוונית, האיטלקית, הספרדית והלטינית. בצעירותו נסע לפדובה שבאיטליה ולמד באוניברסיטה רפואה, מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה. בין מוריו היה גלילאו גליליי, והוא כינה אותו בספרו "רבי". בשנים אלה ביקר כמה פעמים בוונציה, ושם הכיר את רבי יהודה אריה ממודינה ואת רבי שמחה לוצאטו. בשנת ה'שע"ג (1613) סיים את לימודיו, חזר לקנדיאה ועסק שם ברפואה. לפי המסופר אסף בביתו ספרייה של כשבעת אלפים ספרים. בשנת ה'שע"ו (1616) עזב את כרתים ויצא לנדודים שנמשכו שנים רבות. במצרים התווכח עם מלומדי קהיר. בקושטא קנה ספרי פילוסופיה והעמיק בלימוד הקבלה. משם המשיך למזרח אירופה, ובשנים ה'ש"ף-ה'שפ"ד (1620-1624) בערך שימש בליטא רופאו האישי של הנסיך יאנוש רדזיוויל. אחר כך כיהן כרב, כאב"ד וכדרשן בקהילה הספרדית בהמבורג. בעקבות מגפה עבר לזמן קצר לגליקשטט, ומשם עבר לאמסטרדם. שם שימש כשלוש שנים רב ודרשן בקהילה הספרדית. לפי החכם היומי שימש לאחר מכן רופא הקהילה בפרנקפורט. את שנותיו האחרונות עשה בפראג. חיבר כעשרים וחמישה חיבורים בתחומי התורה, הקבלה והמדעים, ורובם נשארו בכתב יד או אבדו. ספרו העיקרי, "אילים", נדפס באמסטרדם בשנת ה'שפ"ט (1629). זהו קובץ של תשובות בשאלות של אסטרונומיה ומתמטיקה, ויש בו גם הזכרה של תורת גלילאו. בשנים ה'שפ"ט-ה'שצ"א (1629-1631) נדפס בבזל הקובץ "תעלומות חכמה", ובו החיבורים "מצרף לחכמה" ו"נובלות חכמה" על הקבלה ועל עיונים פילוסופיים. בין חיבוריו האחרים נזכרים "עיר גבורים" ו"בשמת" במתמטיקה ובאסטרונומיה, "לבב חכמה" ו"רפואות תעלה" ברפואה, ו"אגרת אחוז" שכתב לרבי זרח בן נתן מטרוקי. יחסו לקבלה היה שנוי במחלוקת. יש שראו ב"מצרף לחכמה" הגנה על הקבלה, ויש שסברו שכוונתו אחרת. החיד"א מביא שהרמ"ז דחה את דבריו בעניני קבלה, ורבי צדוק הכהן מלובלין הזהיר מלימוד "נובלות חכמה", משום שהקבלה מוסברת בו בדרך של סברה פילוסופית. נפטר בפראג בי"ד בתשרי ה'תט"ז (1655), ערב חג הסוכות, בן שישים וארבע. הוא נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בפראג, ועל מצבתו נכתב שהיה אב"ד בהמבורג ובגליל אמסטרדם.
ספריו5
- אגרת אחוז
- אילים
- מצרף לחכמה
- נובלות חכמה
- תעלומות חכמה