
רבי יוסף דוד הלוי סולוביצ'יק זי"ע - הגרי"ד
רבי בערל
ראש ישיבת בריסק בירושלים, בנו וממשיך דרכו של הגרי"ז מבריסק.
קשרים
- אביו
- רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
- אמו
- הינדל
- בני/בנות זוג
- אטיל בת רבי יצחק וינשטיין
- ילדיו
- רבי אברהם יהושע סולובייצ'יקרבי משה סולובייצ'יק
- רבותיו
- רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
- תלמידיו
- רבי שמשון פינקוסרבי יצחק סורוצקיןרבי אליהו דב וכטפוגלרבי אברהם נח גרבובסקירבי אברהם גורביץ
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בתמוז ה'תרע"ו (1916) בבריסק (בלארוס), לאביו רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (הגרי"ז) ולאמו הינדל. למד אצל אביו, ומיד לאחר בר המצווה שלו כבר שלט בעל פה בספר חידושי רבנו חיים הלוי על הרמב"ם, חיבורו של סבו. בצעירותו מסר שיעורים בבריסק ובוורשה. בתקופת מלחמת העולם השנייה נמלט עם אביו לוורשה ומשם הגיע לארץ ישראל. בשנת ה'תשי"ג (1953) החל בהוראת אביו למסור שיעורים בביתו בירושלים, ולאחר פטירת אביו ייסד בבית אביו את ישיבת בריסק, שאליה נהרו תלמידים מהארץ ומחו"ל. בישיבה לימד בעיקר בסדר קדשים, ומסר גם שיעורים בחומש שעסקו בענייני השקפה. את חידושיו לא הוציא לאור, והם נדפסו בספרי תלמידיו ובקובצי שיעורים שיצאו אחר פטירתו. נפטר בב' אדר א' ה'תשמ"א (1981) ונקבר בהר המנוחות בירושלים. בנו רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק מילא את מקומו כראש הישיבה.
תולדות חייו
נולד בתמוז ה'תרע"ו (1916) בבריסק (בלארוס), לבית סולובייצ'יק. אביו היה רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (הגרי"ז), רבה של בריסק, וסבו היה רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. אמו, הינדל, הייתה נינה של רבי מאיר אוירבך בעל "אמרי בינה". אשתו, אטיל, הייתה בתו של רבי יצחק וינשטיין ונכדתו של רבי יהושע צימבליסט. בבית הוריו כינו אותו "בערל". את עיקר תורתו קיבל מאביו, ומגיל צעיר נודע בבקיאותו בדרך הלימוד של בית בריסק. מיד לאחר בר המצווה שלו שלט בעל פה בחידושי סבו, רבי חיים, על הרמב"ם. כבר בצעירותו מסר שיעורים בבריסק ובוורשה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט עם אביו לוורשה, ומשם הגיעו לארץ ישראל. בשנת ה'תשי"ג (1953) החל בהוראת אביו למסור שיעורים בביתו בירושלים. לאחר פטירת אביו ייסד בבית אביו את ישיבת בריסק, ותלמידים מהארץ ומחו"ל נהרו אליה. בשיעוריו עסק בעיקר בסדר קדשים, בדרך הלימוד המסורה בבית בריסק. מלבד זאת מסר שיעורים בחומש, ושילב בהם ענייני השקפה. בדרכו הציבורית הלך בדרך אביו והתנגד לציונות, אך לא התנגד לאגודת ישראל. את חידושיו לא הוציא לאור, וגם בניו לא פרסמו אותם אחרי פטירתו. דבריו נשמרו בספרי תלמידיו, כמו "מנחת אברהם" של רבי אברהם נח גרבובסקי ו"ענפי ארז" של רבי אברהם גורביץ, וכן בסוף חידושי הגרי"ז על מסכת סוטה ובכרכים של הקובץ התורני "ישורון". משנת ה'תשס"ב (2002) יצאו לאור קובצי שיעורים שלו על מסכתות זבחים, מנחות, תמורה ובכורות. בישיבתו התחנכו רבים מגדולי התורה של הדור הבא, ובהם רבי שמשון פינקוס, רבי יצחק סורוצקין, רבי אליהו דב וכטפוגל, רבי אברהם נח גרבובסקי ורבי אברהם גורביץ. נפטר ביום שישי, ב' אדר א' ה'תשמ"א (1981), ונקבר בהר המנוחות בירושלים. בנו רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק מילא את מקומו כראש הישיבה, ושיעוריו מבוססים על דרכו של אביו. בנו השני, רבי משה, מכהן כמגיד שיעור בישיבה.