ע

רבי עובדיה ספורנו - הספורנו

אחרונים

נולדה'רל"ח/ה'רמ"ג·צ'זנה

נפטרה'ש"י·בולוניה

פרשן מקרא, רב ורופא באיטליה, מראשי קהילות רומא ובולוניה, מחבר הביאור לתורה ואור עמים.

קשרים

אביו
רבי יעקב ספורנו

מקומות בהם פעל

  • רומאלמד רפואה ועמד בראש הקהילה (עד 1525)
  • בולוניהרופא, ראש ישיבה ובעל דפוס

תמצית ביוגרפית

נולד בין ה'רל"ח (1468) לה'רמ"ג (1473) בצ'זנה (איטליה), לאביו רבי יעקב ספורנו. מלבד לימוד התורה למד פילוסופיה, מתמטיקה, בלשנות ורפואה, וידע לטינית וערבית. ברומא למד רפואה ונודע בין חכמיה, ובין השנים 1498 ו-1500 לימד שם עברית את ההומניסט הגרמני יוהנס רויכלין. היה מראשי הקהילה ברומא, ובשנים ההן פנו אליו רבנים בשאלות הלכה. בסביבות ה'רפ"ה (1525) עזב את רומא, ולבסוף השתקע בבולוניה. שם עסק ברפואה, ייסד בית דפוס עברי ועמד בראש ישיבה עד פטירתו. חיבורו הידוע ביותר הוא ביאורו לתורה, הכתוב בלשון קצרה ובהירה ונשען על פשט הכתובים. כתב גם פירושים לתהלים, לקהלת, לאיוב, לשיר השירים, ליונה, לחבקוק, לזכריה ולפרקי אבות, וכן את החיבור הפילוסופי "אור עמים". נפטר בבולוניה בשנת ה'ש"ט (1549) או ה'ש"י (1550).

תולדות חייו

רבי עובדיה ספורנו נולד בצ'זנה שבצפון איטליה, בין השנים ה'רל"ח (1468) וה'רמ"ג (1473). אביו, רבי יעקב ספורנו, נזכר בתשובות המהרי"ק. בצעירותו רכש השכלה רחבה: לצד לימוד התורה למד פילוסופיה, מתמטיקה, בלשנות ורפואה, וידע לטינית וערבית. עיקר עיסוקו בתחום הלשון היה בעברית, ואף חיבר דקדוק עברי. הוא גם תרגם לעברית את "שמונת היסודות" של אוקלידס. בשל רדיפות שסבלו היהודים בעיר הולדתו נדד בין ערי איטליה. ברומא למד רפואה ויצא לו שם בין חכמי העיר. בשנים 1498-1500 שהה שם ההומניסט הגרמני יוהנס רויכלין, ולמד ממנו עברית. רבי עובדיה היה מראשי הקהילה היהודית ברומא, ותשובותיו בשאלות הלכה נתבקשו מכל רחבי איטליה. בשנת ה'רע"ט (1519) פסק בעניין שנגע לבתו של רופא האפיפיור. בסביבות ה'רפ"ה (1525) עזב את רומא, ולאחר תקופה שבה חי בדוחק השתקע בבולוניה. שם עסק ברפואה, ייסד בית דפוס עברי, היה מראשי הקהילה ועמד בראש ישיבה עד יום מותו. את חיבורו הפילוסופי "אור עמים" הדפיס בבולוניה בשנת ה'רצ"ז (1537). בחיבור זה יצא נגד עמדות אריסטוטליות שלדעתו אינן מתיישבות עם יסודות האמונה. לימים תרגם אותו ללטינית והקדיש אותו למלך צרפת אנרי השני. חיבורו הנודע ביותר הוא ביאורו לתורה, ובראשו מבוא בשם "כוונות התורה". הביאור כתוב בלשון קצרה ובהירה ונשען על פשט הכתובים. רבי עובדיה כתב גם פירושים לתהלים, לקהלת, לאיוב, לשיר השירים, ליונה, לחבקוק ולזכריה, ופירוש פילוסופי לפרקי אבות. בפירושיו הדגיש כי ערכו של תלמיד חכם תלוי במידותיו ולא בלמדנותו בלבד. לדבריו, בחירת ישראל היא חובה ואחריות ולא זכות יתרה, והתורה ניתנה כדי להדריך את האנושות כולה. הוא כתב בעיקר לשם הדרכת הציבור הרחב, וראה בלימוד התורה מענה מספיק לשאלות הספקנים. נפטר בבולוניה בשנת ה'ש"ט (1549), ויש הסוברים שבשנת ה'ש"י (1550). ביתו בבולוניה עומד עד היום, והמוזיאון היהודי בבולוניה מקדיש לו מקום נרחב.

ספריו7

  • אור עמים
  • ספורנו
  • פירוש על איוב
  • פירוש על פרקי אבות
  • פירוש על קהלת
  • פירוש על שיר השירים
  • פירוש על תהלים

קישורים חיצוניים