
רבי יוסף הכהן כוג'הינוף זי"ע - מהרי"ך
רבה של סמרקנד ממנהיגי יהדות טורקסטן, ממייסדי שכונת הבוכרים בירושלים.
קשרים
- אביו
- רבי יצחק כוג'הין
- רבותיו
- רבי יהושע שושן
- תלמידיו
- רבי דוד אמינוף זי"ערבי יעקב קייקוברבי ידידיה אלחייוף
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'ת"ר (1840) בחאנות קוקנד שבאזור בוכרה (היום באוזבקיסטן), לאביו רבי יצחק כוג'הין. למד בתלמוד תורה ובישיבה המקומית, ואת התלמוד למד מפי השד"ר הירושלמי רבי יהושע שושן. בשנת ה'תרמ"ה (1885) עבר לסמרקנד, ובשנים ה'תרמ"ז-ה'תרמ"ח (1887-1888) עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר העתיקה בירושלים. בשנת ה'תר"ן (1890) ייסד יחד עם רבי שלמה מוסאיוף את ועד שכונת הבוכרים, ובשנה שלאחר מכן קנו השניים את הקרקע שעליה נבנתה השכונה. בשנת ה'תרס"א (1901) חזר לסמרקנד וייסד בה תלמוד תורה, ובשנת ה'תרס"ה (1905) התמנה לרב העיר וכיהן בתפקיד כעשרים שנה. בשנת ה'תרפ"ב (1922) עלה שוב לארץ ישראל ועיבד אדמה שקנה בחדרה. נפטר בכ' באדר א' ה'תרפ"ד (1924) ונקבר בהר הזיתים.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'ת"ר (1840) בחאנות קוקנד שבאזור בוכרה (היום באוזבקיסטן). אביו, רבי יצחק כוג'הין, היה נכדו של רבי מרדכי אבלייה. בצעירותו למד בתלמוד תורה ובישיבה המקומית. רבי יהושע שושן, שד"ר מירושלים שהגיע לעירו, לימד אותו תלמוד, ועמו למדו גם רבי שלמה מוסאיוף ורבי אברהם אמינוף. קשרי הלימוד עם רבי שלמה מוסאיוף נמשכו כל חייו והפכו לשותפות ציבורית. בשנת ה'תרמ"ה (1885) עבר לסמרקנד ופעל בקהילה היהודית שבה. הוא הגה תנועה לעידוד העלייה של יהודי טורקסטן לארץ ישראל ולהקמת מוסדות חינוך לעולים, ובשנים ה'תרמ"ז-ה'תרמ"ח (1887-1888) עלה בעצמו לארץ והתיישב בעיר העתיקה בירושלים. בסיון ה'תר"ן (1890) ייסד יחד עם רבי שלמה מוסאיוף את הוועד להקמת שכונת הבוכרים בירושלים והיה מחבריו. בשנת ה'תרנ"א (1891) קנו השניים כשישים וחמישה דונם של קרקע שנודעה בשם "כרם ג'יזל", ועליה נבנתה השכונה. הוא היה מראשוני הבונים בה, ושמו נרשם כנאמן על אדמות הקדש העדה הבוכרית. בשנת ה'תרס"א (1901) חזר לסמרקנד כדי לפעול לחיזוק החיים היהודיים בה, וייסד תלמוד תורה שגידל מנהיגים דתיים לאזור כולו. בשנת ה'תרס"ה (1905) התמנה לרבה של סמרקנד וכיהן בתפקיד כעשרים שנה. הוא נמנה עם מנהיגי יהדות טורקסטן, ובין תלמידיו היו רבי דוד אמינוף, רבי יעקב קייקוב ורבי ידידיה אלחייוף. שני האחרונים הנהיגו את קהילת סמרקנד לאחר עלייתו לארץ ישראל. בשנת ה'תרפ"ב (1922) עלה שוב לארץ ישראל, הפעם עם רבי משה יצחקי הכהן ורבי יוסף חיים שלומוף. הוא פיתח תוכניות להרחבת שכונת הבוכרים, וקנה אדמה בחדרה כדי לחזק את ההתיישבות החקלאית ועיבד אותה עד יום מותו. נפטר בכ' באדר א' ה'תרפ"ד (1924), בן כשמונים וארבע, ונקבר בהר הזיתים בירושלים. בנו, בן ציון, עמד בראש העדה הבוכרית בארץ ישראל, ובית כנסת בדרום תל אביב נקרא על שמו: "בית הכנסת מהרי"ך".