
קשרים
- אביו
- רבי עיוש אלמאליח
- ילדיו
- רבי עמרם אלמאליח
- תלמידיו
- רבי אהרן אלמאליחרבי ישראל בן ישעיהו
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד ברבאט (מרוקו) לאביו רבי עיוש אלמאליח, דיין העיר, ולאמו, בתו של רבי שמואל קארו. נשא לאישה את נכדתו של רבי אליעזר די אבילה. עוד לפני ה'תקמ"ח (1788) מונה לדיין ברבאט במקום אביו, ולימים כיהן כאב"ד רבאט וסלא. הקים בעיר בית מדרש שמשך אליו תלמידים מרחבי מרוקו, ובהם רבי אהרן אלמאליח מדמנאת, שנשא את בתו ומילא את מקומו. בזקנותו עבר לגיברלטר וכיהן שם כראש חכמי הקהילה, ותלמידו רבי ישראל בן ישעיהו מילא את מקומו אחריו. חיבר את ספר השו"ת "תקפו של יוסף", העוסק בעיקר בענייני חושן משפט, ונדפס בליוורנו בשני חלקים. נפטר בי"א באלול ה'תקפ"ג (1823) ונקבר בגיברלטר.
תולדות חייו
נולד ברבאט שבמרוקו למשפחת רבנים ודיינים. אביו, רבי עיוש אלמאליח, היה חבר בבית הדין של רבאט, ואמו הייתה בתו של המקובל רבי שמואל קארו, שחתם על הסכמה לספר "חפץ ה'" של רבי חיים בן עטר (בעל "אור החיים"). נשא לאישה את נכדתו של רבי אליעזר די אבילה. כבר בצעירותו מונה לחבר בית הדין של רבאט במקום אביו, ועשה זאת עוד לפני שנת ה'תקמ"ח (1788). לימים עמד בראש בית הדין של רבאט ושל סלא הסמוכה, והיה הסמכות ההלכתית של שתי הקהילות. ניהל משא ומתן הלכתי עם חכמי דורו, ובהם רבי רפאל בירדוגו. הקים ברבאט בית מדרש שמשך אליו תלמידים מרחבי מרוקו. מתלמידיו המובהקים היה רבי אהרן אלמאליח, שבא ללמוד אצלו מדמנאת, נשא את בתו ולבסוף מילא את מקומו בראשות בית המדרש ובית הדין. גם רבי משה בן דוד חיון ביקר בישיבתו ושיבח את ידיעותיו. בזקנותו עבר לגיברלטר, שהייתה תחת השלטון הבריטי, ושם כיהן כראש חכמי הקהילה. בגיברלטר למד אצלו רבי ישראל בן ישעיהו, שמילא את מקומו כרב המקום אחרי פטירתו. חיבורו העיקרי הוא ספר השו"ת "תקפו של יוסף", העוסק בעיקר בענייני חושן משפט, וגם בענייני צדקה, תלמוד תורה ומנהגי ישראל. הספר נדפס בליוורנו בשני חלקים. החלק הראשון נדפס בשנת פטירתו, ה'תקפ"ג (1823), ואין בו הקדמה, ולכן ייתכן שנפטר לפני שיצא לאור. חכמי מרוקו ודייניה רואים בו ספר יסוד בפסיקת ההלכה. בנו, רבי עמרם, עסק במסחר במוגדור ובליסבון ושימש קונסול איטליה במוגדור, ונכדו רבי יוסף אלמאליח שימש דיין בעיר. בתו נישאה לתלמידו רבי אהרן אלמאליח, ובנם, רבי יוסף נוסף, כיהן אף הוא ברבנות רבאט. נפטר בי"א באלול ה'תקפ"ג (1823) ונקבר בגיברלטר, בראש ההר הסמוך למבצר הבריטי, במקום שהקצה לכך השלטון.
ספריו1
- תוקפו של יוסף