
קשרים
- בני/בנות זוג
- שמחה הכהןרחל לחריף
- ילדיו
- רבי אליהו משאש
- תלמידיו
- הרב זכריה זרמתי
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תרנ"ב (1892) במקנס (מרוקו) לאביו רבי חיים משאש. בגיל שלוש התייתם מאמו ובגיל שתים עשרה מאביו. למד בישיבת "בית אל ועץ החיים" במקנס אצל רבי חיים בירדוגו, וכן בישיבתם של האחים רבי יוסף ורבי רפאל אלקובי. בשנת ה'תרפ"ד (1924) נבחר לרבה של תלמסאן (אלג'יריה) וכיהן שם כשבע עשרה שנה. בשנת 1941 חזר למקנס וכיהן בה כדיין, ובהמשך עמד גם בראש בית הדין לערעורים במרוקו. בשנת ה'תשכ"ד (1964) עלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה, ובשנת ה'תשכ"ח (1968) מונה לרב הספרדי של העיר. חיבר עשרות ספרים, ביניהם שו"ת "מים חיים", "אוצר המכתבים", "נר מצוה" על חנוכה ו"נחלת אבות" על מסכת אבות. נודע גם כצייר וכמשורר. נפטר בב' בשבט ה'תשל"ד (1974) בחיפה ונקבר בעיר.
תולדות חייו
נולד בז' בסיון, חג השבועות, ה'תרנ"ב (1892) במקנס שבמרוקו, לאביו רבי חיים משאש ולאמו שמחה. משפחת משאש הייתה ממשפחות הרבנים של מקנס, ורבי שלום משאש, לימים רבה של קזבלנקה והרב הראשי הספרדי של ירושלים, היה בן דודו של אביו. בגיל שלוש התייתם מאמו, ובגיל שתים עשרה נפטר גם אביו. בנעוריו למד בישיבת "בית אל ועץ החיים" שייסד רבי זאב וולף הלפרין במקנס, אצל רבי חיים בירדוגו, וכן בישיבה שבראשה עמדו האחים רבי יוסף ורבי רפאל אלקובי. בשנת ה'תרס"ח (1908) נשא את שמחה הכהן. לאחר ארבע עשרה שנים בלי ילדים נשא בשנת 1922 את רחל לחריף, ונולד להם בן אחד, רבי אליהו משאש, שעסק רבות בהוצאת ספרי אביו. בשנת ה'תרפ"ד (1924), בגיל שלושים ואחת, נבחר לרבה הראשי של תלמסאן שבאלג'יריה, וכיהן שם כשבע עשרה שנה. בשנת 1941, לאחר פטירת רבי משה טולידאנו, חזר למקנס וכיהן בה כדיין, ובמשך כשמונה עשרה שנה עמד גם בראש בית הדין לערעורים במרוקו. בשנת ה'תשכ"ד (1964) עלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה. בתחילה סירב לקבל עליו כהונה ברבנות, אך בשנת ה'תשכ"ח (1968) נענה לבקשת ראש העיר ומונה לרב הראשי הספרדי של חיפה, ובתפקיד זה כיהן עד פטירתו. בחיפה הרבה לבקר חולים בבתי החולים, אסירים בבתי הכלא ומשפחות שכולות. בפסיקתו נטה להתחשב במנהגי המקום והזמן, ולעיתים פסק כדעת יחיד. יחסו למדינת ישראל היה חיובי, והורה לציין את יום העצמאות באמירת הלל ובהודיה. חיבר עשרות ספרים, וביניהם שו"ת "מים חיים" בשני חלקים, "אוצר המכתבים", אוסף של אלפי מכתבים בענייני הלכה, אגדה, מנהג ודברי ימים, "נר מצוה" על חנוכה ומנהגיה, "נחלת אבות" על מסכת אבות, "זבח תודה", "גרש ירחים", "בגדי ישע" ו"ויזכר יוסף" על ההגדה של פסח, שאותה עיטר בציוריו. מבחר מפסקיו כונס בספר "הוד יוסף חי" בעריכת הרב זכריה זרמתי, שראה בו אחד מרבותיו המובהקים. נוסף על עיסוקו בתורה היה צייר, ועיטר בעצמו את שערי ספריו. חיבר גם שירים מחורזים רבים ועסק בתולדות יהודי מרוקו. נפטר בב' בשבט ה'תשל"ד (1974) בחיפה, בגיל שמונים ואחת, ונקבר בעיר.
ספריו6
- אוצר המכתבים
- ויזכר יוסף
- זבח תודה
- נחלת אבות
- נר מצוה
- שו"ת מים חיים