
רבי יוסף יוזפא - היוסף אומץ
האן נוירלינגן
נולדה'ש"ל, ~1570 למניינם·פרנקפורט דמיין
נפטרט בניסן ה'שצ"ז, 03/04/1637 למניינם·פרנקפורט דמיין
נטמןבית העלמין היהודי הישן, פרנקפורט דמיין
ראש בית הדין והישיבה בפרנקפורט דמיין, מחבר ספר המנהגים "יוסף אומץ".
קשרים
- אביו
- רבי פנחס זליגמן האן
- רבותיו
- רבי הירש, אב"ד פרנקפורטרבי עקיבא פרנקפורט
מקומות בהם פעל
- פרנקפורט דמייןראש בית הדין והישיבה (עד 1637)
תמצית ביוגרפית
נולד בסביבות ה'ש"ל (1570) בפרנקפורט דמיין (גרמניה), לאביו רבי פנחס זליגמן האן. שם המשפחה האן נקשר לסמל של תרנגול אדום שהיה על בית המשפחה. למד אצל רבי הירש אב"ד פרנקפורט ואצל רבי עקיבא פרנקפורט. כל ימיו ישב בפרנקפורט. עמד בראש בית הדין ובראש הישיבה שבה, ובתקופות שבהן לא היה בעיר רב שימש גם כרב הקהילה. היה ממגורשי פרנקפורט בפרעות פטמילך בשנת ה'שע"ד (1614), ושב לעיר עם הקהילה. ייסד את חברת "גומל חסד" לגמילות חסד עם המתים. השל"ה ורבי יואל סירקיש (הב"ח) ראו בו פוסק מוסמך, והשל"ה התכתב עמו. חיבורו "יוסף אומץ" עוסק במנהגי פרנקפורט ואשכנז, בהלכות ובענייני מוסר, ונדפס לראשונה בה'תפ"ג (1723). נפטר בט' בניסן ה'שצ"ז (1637) ונקבר בבית העלמין היהודי הישן בפרנקפורט.
תולדות חייו
נולד בסביבות ה'ש"ל (1570) בפרנקפורט דמיין, לאביו רבי פנחס זליגמן, שגם חינך אותו. המשפחה יצאה ממשפחות מיוחסות. שם המשפחה האן נגזר מבית המשפחה ברחוב היהודים, שנקרא "אל התרנגול האדום". בצעירותו למד אצל רבי הירש, אב"ד פרנקפורט ומחבר הגהות על ספר המהרי"ל, ואצל רבי עקיבא פרנקפורט. כל ימיו ישב בעיר הולדתו. עמד בראש בית הדין ובראש הישיבה המקומית, ובתקופות שבהן לא כיהן בעיר רב, מילא גם את מקומו כרב הקהילה. ייסד את חברת "גומל חסד", שעסקה בחסד עם המתים ובמיוחד עם מי שלא נותרו לו קרובים. בדורו נחשב לפוסק מוסמך: השל"ה, שישב בפרנקפורט, התכתב עמו גם אחרי שעלה לארץ ישראל, ורבי יואל סירקיש (הב"ח) העריך את הוראותיו. היה עד לקורות הקהילה בתקופה סוערת. בפרעות פטמילך בשנת ה'שע"ד (1614) גורשו יהודי פרנקפורט מן העיר, והוא היה מן המגורשים. בשנת ה'שע"ו (1616) שבה הקהילה לעיר, ועמה שב גם הוא. בחיבורו תיעד את הגירוש ואת השיבה, את "פורים וינץ" שנקבע לזכר הישועה, וכן את הנזק המועט שנגרם לקהילה במלחמת שלושים השנים. חיבורו העיקרי, "יוסף אומץ", עוסק בדיני מועדי השנה ובמנהגי התפילה, בעיקר כפי שנהגו בפרנקפורט ובאשכנז. נוסף על כך הוא עוסק בחינוך, בצדקה ובענייני מוסר ומידות, ונודע בהחמרתו בענייני יושר. בענייני חינוך כתב שיש ללמד כל ילד לפי טבעו וכשרונו, וילד שאינו מצליח בלימוד הגמרא - ללמדו מקרא היטב. הספר נדפס לראשונה בפרנקפורט בה'תפ"ג (1723), שוב בז'יטומיר בה'תר"ל (1870) ובפרנקפורט בה'תרפ"ח (1928), והוא מקור חשוב למנהגי אשכנז ולתולדות קהילת פרנקפורט. חיבר גם הגהות על ארבעת חלקי השולחן ערוך, שנשארו בכתב יד. מצאצאיו היה רבי יוסף יוזפא קאשמן בעל "נוהג כצאן יוסף", שהרבה להביא בספרו את דברי זקנו. נפטר בט' בניסן ה'שצ"ז (1637) ונקבר בחלקת הרבנים בבית העלמין היהודי הישן בפרנקפורט. מצבתו קיימת עד היום.
ספריו2
- הגהות על השולחן ערוך
- יוסף אומץ