י

רבי יוסף שטיינהרט

אחרונים

נולדה'ת"ס

נפטרכב באב ה'תקל"ו, 07/08/1776 למניינם·פיורדא

נטמןבית העלמין הישן, פיורדא

רב עליון ואלזס ורבה של פיורדא, מחבר שו"ת זכרון יוסף.

קשרים

אביו
רבי מנחם מענדל שטיינהרט
בני/בנות זוג
חיה בת רבי עקיבא כהן שפיראקריינדל בת רבי ליב מוכיח ברליןרויזל
ילדיו
רבי משה שטיינהרטלאה
רבותיו
רבי יעקב כ"ץ פופרשרבי יעקב פאפירש - השב יעקב
תלמידיו
רבי מרדכי בנטרבי משה טוביה זונדהיימררבי וולף היידנהייםרבי יעקב קופל אלטנקונשטטרבי מרדכי בנעט זי"ע - מהר"ם בנעט

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בסביבות ה'ת"ס (1700) בעיירה שטיינהארט שבפרנקוניה (גרמניה), לאביו רבי מנחם מענדל. בפרנקפורט למד אצל רבו המובהק, רבי יעקב כ"ץ פופרש בעל "שב יעקב". תחילה כיהן ברבנות בריקסהיים, ומשנת ה'תק"ט (1749) היה רב עליון ואלזס. בשנת ה'תקט"ו (1755) התמנה לרב תחתון אלזס ושבת בנידרנהיים, ובשנת ה'תקכ"ג (1763) נעשה רב וראש ישיבה בפיורדא. אחרי פטירת רבי יהונתן אייבשיץ נמנה בין המועמדים לרבנות שלוש הקהילות אה"ו. חיבורו העיקרי הוא שו"ת זכרון יוסף, שנדפס בפיורדא בשנת ה'תקל"ג (1773). לאחר מותו יצאו לאור גם "משביר בר" על התורה ו"כח שור" על מסכת בבא בתרא. בין תלמידיו היו רבי מרדכי בנט ורבי וולף היידנהיים. נפטר בכ"ב באב ה'תקל"ו (1776) ונקבר בבית העלמין הישן בפיורדא.

תולדות חייו

נולד בסביבות שנת ה'ת"ס (1700) לאביו רבי מנחם מענדל, בעיירה שטיינהארט שבפרנקוניה שבבוואריה, ועל שמה נקרא. בבחרותו למד בפרנקפורט דמיין אצל רבי יעקב כ"ץ פופרש בעל שו"ת "שב יעקב", שהיה רבו המובהק. רבי מנחם מענדל שטיינהרט היה בן אחיו. תחילה כיהן כרב בריקסהיים שבעליון אלזס (צרפת), ושימש גם את הקהילות שוואבך וראפולטסווילר. בשנת ה'תק"ט (1749) התמנה לרב עליון ואלזס, ובשנת ה'תקט"ו (1755) עבר לכהן כרב תחתון אלזס, ומושבו בנידרנהיים. בשנת ה'תקכ"ג (1763) נתקבל לרב ולראש ישיבה בפיורדא, אחת הקהילות החשובות באשכנז באותה תקופה, ושם שימש עד יומו האחרון. אחרי פטירת רבי יהונתן אייבשיץ היה מן המועמדים הבולטים לרבנות שלוש הקהילות אלטונה, המבורג ווואנדסבק. מינויו לא יצא אל הפועל בשל התנגדותו של רבי יעקב עמדין, שבמחלוקת הגדולה ידע כי רבי יוסף צידד ברבי יהונתן. חיבורו העיקרי הוא ספר השו"ת זכרון יוסף, שנדפס בפיורדא בשנת ה'תקל"ג (1773), ובהקדמתו יצא נגד התפשטות תנועת החסידות. גדולי הפוסקים שאחריו הביאו את תשובותיו, ובהם החתם סופר. לאחר פטירתו הוציא נכדו רבי עקיבא שטיינהרט, רב בהונגריה, שני חיבורים נוספים שלו בפראג: "כח שור" על מסכת בבא בתרא ו"משביר בר" על התורה. בישיבתו בפיורדא גדלו תלמידים רבים, ובהם רבי מרדכי בנט, לימים רבה של ניקלשבורג, רבי משה טוביה זונדהיימר, לימים רבה של הנאו, המדקדק רבי וולף היידנהיים, ורבי יעקב קופל אלטנקונשטט. שלוש פעמים נשא אישה. אשתו הראשונה הייתה חיה, בת רבי עקיבא כהן שפירא. אשתו השנייה, קריינדל, הייתה אישה משכילה שעודדה אותו להדפיס את חידושיו. אביה היה רבי ליב מוכיח ברלין, ואחיה רבי ישעיה פיק ברלין. אשתו השלישית הייתה רויזל. בנו רבי משה (נפטר ה'תקנ"ט, 1799) כתב פירוש על שער הייחוד שבספר "חובות הלבבות". בתו לאה נישאה לרבי יצחק אייזיק מפלסבורג. נפטר בכ"ב באב ה'תקל"ו (1776) ונקבר בבית העלמין הישן בפיורדא.

ספריו3

  • זכרון יוסף
  • כח שור
  • משביר בר

קישורים חיצוניים