י

רבי יוסף ענגל זי"ע - העילוי מטרנוב

אחרונים

נולדה'תרי"ט·טרנוב

נפטרא בחשון ה'תר"פ, 25/10/1919 למניינם·וינה

נטמןבית העלמין המרכזי, וינה

דיין ואב"ד קרקוב, מגדולי הלמדנים בגליציה, מחבר גליוני הש"ס, אוצרות יוסף ובית האוצר.

קשרים

אביו
רבי יהודה ענגיל

מקומות בהם פעל

  • בנדיןהתגורר בעיר (עד 1906)
  • קרקובדיין ואב"ד העיר (1906–1914)
  • וינהישב בעיר בימי המלחמה (1914–1919)

תמצית ביוגרפית

נולד ביום השביעי של חנוכה ה'תרי"ט (1858) בטרנוב (פולין), לרבי יהודה, סוחר ותלמיד חכם. כבר בצעירותו נודע בכינוי "העילוי מטרנוב". למד אצל מלמד ואחר כך לבדו, ובצעירותו למד בחברותא עם קרובו רבי שמואל ענגיל, אב"ד ראדומישל, ועם חברו רבי מאיר אריק. תקופה מסוימת התגורר בבנדין. בשנת ה'תרס"ו (1906) עבר לקרקוב, ושם כיהן תחילה כדיין ואחר כך כאב"ד, עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בשנת ה'תרע"ד (1914) עבר לווינה. בחיבוריו הרבים שילב בקיאות עצומה בספרות התלמודית עם חקירות במושגים מופשטים. בין חיבוריו: גליוני הש"ס על הבבלי והירושלמי, אוצרות יוסף, בית האוצר, לקח טוב, אתוון דאורייתא ושו"ת בן פורת. נפטר בא' בחשון ה'תר"פ (1919) בווינה, ונקבר בבית העלמין המרכזי שם.

תולדות חייו

נולד ביום השביעי של חנוכה ה'תרי"ט (1858) בעיר טרנוב שבגליציה (היום בפולין). אביו, רבי יהודה, היה סוחר ותלמיד חכם. אמו השתייכה לחסידות צאנז, ובילדותו לקחה אותו אל רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. כבר בצעירותו התפרסם בכינוי "העילוי מטרנוב". למד תחילה אצל מלמד, ואחר כך המשיך ללמוד לבדו. בצעירותו למד בחברותא עם קרובו רבי שמואל ענגיל, אב"ד ראדומישל, ועם חברו רבי מאיר אריק. תקופה מסוימת התגורר בעיר בנדין, שהייתה אז בתחום השלטון הרוסי. מכיוון שלא היה בעל אזרחות רוסית, הלשינו עליו לשלטונות. בשנת ה'תרס"ו (1906) עבר לקרקוב. שם כיהן תחילה כדיין ואחר כך כאב"ד, עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בשנת ה'תר"ע (1910) הוצעה לו רבנות בוטושאן, והוא סירב לה. בשנת ה'תרע"ד (1914), בעקבות המלחמה, עבר לווינה וישב בה עד פטירתו. שיטת לימודו התאפיינה ב"מלאכת הליקוט": איסוף מובאות רבות מכל רחבי הספרות התלמודית כדי לברר מהן את היסוד המשותף. כמו כן עסק בחקירות מחודשות במושגים הלכתיים מופשטים. היה בקיא גם בתורת הקבלה. חיבר ספרים רבים, ובהם: "בית האוצר", אנציקלופדיה למושגים תלמודיים, שנדפסו ממנה רק שני חלקים ראשונים; "לקח טוב" ו"אתוון דאורייתא", חקירות במושגי התלמוד; "שבעים פנים לתורה", שבעים תירוצים לסתירה אחת בגמרא; "גבורות שמונים", שמונים תירוצים לקושיה אחת; "גליוני הש"ס", חידושים על הבבלי והירושלמי; "אוצרות יוסף", חידושים על שולחן ערוך יורה דעה ובדיני שביעית; "ציונים לתורה"; שו"ת "בן פורת" בשני כרכים; ו"שב דנחמתא", קונטרס באגדה שחיבר לזכר אמו. ספריו נחשבים עד היום לדוגמה מובהקת ללמדנות חריפה. בתו היחידה נישאה לרבי יצחק מנחם מורגנשטרן, מצאצאי רבי מנחם מנדל מקוצק, והוא שהוציא לאור חלק מכתביו. נפטר בא' בחשון ה'תר"פ (1919) בווינה. לפי המקורות השתתפו בהלווייתו כעשרים אלף איש, והוא נקבר בבית העלמין המרכזי בווינה.

ספריו8

  • אוצרות יוסף
  • אתוון דאורייתא
  • בית האוצר
  • גבורות שמונים
  • גליוני הש"ס
  • לקח טוב
  • ציונים לתורה
  • שו"ת בן פורת

קישורים חיצוניים