רבי חיים יוסף דינקליס זי"ע

תולדות חייו

רבי חיים יוסף הלוי דינקלס נולד בי"ח באלול ה'תרנ"ג (1893) בעיירה וולודרקה (אוקראינה), לאביו רבי בן ציון הלוי. אחותו חנה נישאה לרבי בן ציון קלצקין. בצעירותו למד בישיבת נובהרדוק, ואחר כך שנתיים בישיבת ראדין. בשנות מלחמת העולם הראשונה למד בישיבת כנסת בית יצחק אצל רבי ברוך בער לייבוביץ, ובשנת ה'תר"ף (1920) עבר לישיבת סלבודקה. במשך תקופה גר בבירז' (ליטא). למד גם בכולל קובנה ובישיבת חברון. את רבי יצחק יעקב רבינוביץ, רבה של פוניבז', ראה כרבו המובהק, ונמנה עם תלמידיו. בשנת ה'תרפ"ה (1925) עלה לארץ ישראל, והיה מבני הישיבה הראשונים שעלו. בירושלים גר בשכונת בתי ברוידא, ונמנה עם הדמויות הבולטות בבית הכנסת שבבתי נייטין. כיהן כראש ישיבת נובהרדוק בירושלים לצידו של רבי אלעזר מנחם מן שך, ומסר שיעורים על סדר זרעים בישיבת עץ חיים. בשנת ה'תש"ח (1948) עבר לבני ברק, ושם כיהן כרב בית הכנסת ירחי כלה. היה קרוב לחזון איש, וסיפק לו אתרוגים שגדלו בסביבת שכם ונחשבו בלתי מורכבים, והחזון איש נטל אותם לארבעת המינים. רבי חיים עוזר גרודזינסקי והחזון איש העריכו אותו מאוד. בהשקפתו התנגד לציונות. עיקר עיסוקו התורני היה בסדרי זרעים וטהרות, שבדרך כלל אינם נלמדים בישיבות. בשנים ה'תרצ"ד-ה'תשכ"ז (1934-1967) הוציא לאור את פירוש רבי שלמה סיריליו על סדר זרעים בתלמוד הירושלמי, וצירף לו את פירושו "אמונת יוסף". על סדר טהרות חיבר את סדרת "דעת יוסף", על המסכתות אהלות, זבים, טבול יום, טהרות, ידים, כלים, מכשירין, נגעים, עוקצין ופרה. רבי יחזקאל שיינברג ליקט מתורתו הלכות בקובץ "מנהגי שביעית". אשתו הראשונה, שרה בילא, נפטרה בכ"ד בכסליו ה'תשי"ב. בשנת ה'תשי"ג נשא את רחל, ואימץ את ילדיה, רבי שלמה אדלשטיין ושושנה רבקה ברייטשטיין. שני גיסיו ממשפחת אשתו הראשונה, רבי אשר אנשיל אטינגן ורבי יהודה לייב ברנשטיין, נספו בשואה. נפטר בז' באב ה'תשל"ו (1976), בן שמונים ושתיים. הלווייתו יצאה מכולל חזון איש, והוא נקבר בבית העלמין שומרי שבת בבני ברק.