י

רבי יוסף ענגיל זי"ע - מהר"י ענגיל

אחרונים

נולדטבת ה'תרי"ט, 1858 למניינם·טרנוב

נפטרא בחשון ה'תר"פ, 25/10/1919 למניינם·וינה

נטמןבית העלמין המרכזי, וינה· מיקום הקבר במפה

אב"ד קרקוב, מגדולי הלמדנים בגליציה, מחבר "אתוון דאורייתא", "גליוני הש"ס" ו"בית האוצר".

קשרים

אביו
רבי יהודה
חברותות
רבי שמואל ענגילרבי מאיר אריק

מקומות בהם פעל

  • בנדיןהתגורר בעיר (עד 1906)
  • קרקובדיין ואב"ד העיר (1906–1914)
  • וינהישב בעיר עד פטירתו (1914–1919)

תמצית ביוגרפית

נולד ביום השביעי של חנוכה ה'תרי"ט (1858) בטרנוב (פולין). אביו, רבי יהודה, היה סוחר ותלמיד חכם. אחרי שלמד אצל מלמד, המשיך ללמוד בכוחות עצמו. בצעירותו למד בחברותא עם קרובו רבי שמואל ענגיל, אב"ד ראדומישל, ועם ידידו רבי מאיר אריק. התגורר תקופה בבנדין, ובסביבות ה'תרס"ו (1906) עבר לקרקוב. שם כיהן תחילה כדיין ואחר כך כאב"ד, עד מלחמת העולם הראשונה. בה'תרע"ד (1914) עבר לווינה. חיבר ספרים רבים, ובהם "בית האוצר" (אנציקלופדיה של מושגים תלמודיים), "אתוון דאורייתא", "גליוני הש"ס", "לקח טוב", "גבורות שמונים" ושו"ת "בן פורת". רבים מכתביו אבדו. נפטר בווינה בא' בחשון ה'תר"פ (1919) ונקבר בבית העלמין המרכזי בעיר.

תולדות חייו

נולד ביום השביעי של חנוכה ה'תרי"ט (1858) בעיר טרנוב שבגליציה (היום בפולין), שהייתה אז חלק מהקיסרות האוסטרית. אביו, רבי יהודה, היה סוחר ותלמיד חכם. אמו נמנתה עם חסידי צאנז, ובילדותו לקחה אותו אל רבי חיים הלברשטאם, בעל "דברי חיים". תחילה למד אצל מלמד, ואחר כך המשיך ללמוד בעיקר בכוחות עצמו. בצעירותו למד בחברותא עם קרובו רבי שמואל ענגיל, אב"ד ראדומישל, ובקביעות גם עם ידידו רבי מאיר אריק. כבר מנעוריו התחיל לכתוב חידושים. במשך תקופה התגורר בבנדין, שהייתה אז תחת שלטון רוסיה, בלי נתינות רוסית. בסביבות ה'תרס"ו (1906) עבר לקרקוב. שם כיהן תחילה כדיין ואחר כך כאב"ד, ועמד בראש ישיבה ובית דין בעיר. בה'תר"ע (1910) הוצעה לו רבנות בוטושאן, והוא סירב לה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בה'תרע"ד (1914), עבר לווינה וישב בה עד פטירתו. בתקופה זו השתתף בכינוס רבנים שזימן השלטון האוסטרי בווינה, וסירב לחתום על מחאה נגד הצהרת בלפור. היה מגדולי הלמדנים בדורו ונודע בבקיאותו הרחבה. מכתביו נדפסו "בית האוצר" (אנציקלופדיה של מושגים וכללים תלמודיים, שנדפסו ממנה רק שני חלקים ראשונים), "אתוון דאורייתא", "לקח טוב", "שבעים פנים לתורה", "גבורות שמונים", "אוצרות יוסף", "גליוני הש"ס" (על סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין), "שב דנחמתא", "שארית יוסף", "ציונים לתורה", "תפארת יוסף" על התורה, שו"ת "בן פורת" ו"מאמר הלבנה" בענייני קבלה. לפי העדויות השאיר עשרות כרכים בכתב יד, ורק חלק קטן מהם נשמר. בתו היחידה נישאה לרבי יצחק מנחם מורגנשטרן, שהוציא לאור חלק מכתביו. בחג הסוכות ה'תר"פ חלה בדלקת ריאות. נפטר בווינה בא' בחשון ה'תר"פ (1919), עם כניסת שבת פרשת נח, כבן שישים ואחת. בהלווייתו השתתפו כעשרים אלף איש, והוא נקבר באוהל בבית העלמין המרכזי בווינה.

ספריו13

קישורים חיצוניים