
רב יוסף - סיני
אמורא בבלי בדור השלישי, ראש ישיבת פומבדיתא, שכונה "סיני" בשל בקיאותו העצומה.
קשרים
- אביו
- חייא
- ילדיו
- רב נחמן בר יוסףרב נחמיה
- רבותיו
- רב יהודה בר יחזקאל
- תלמידיו
- אביירבארב עויא
מקומות בהם פעל
- פומבדיתאראש ישיבת פומבדיתא
תמצית ביוגרפית
אמורא בבלי בדור השלישי, רב יוסף בר חייא, תלמידו של רב יהודה בר יחזקאל בפומבדיתא. נודע בבקיאותו הרבה בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה ובשמועות, ולכן כונה "סיני". חברו ובר הפלוגתא שלו היה רבה בר נחמני, שכונה "עוקר הרים". אחרי פטירת רבו נחשב רב יוסף למועמד המועדף להנהגת ישיבת פומבדיתא, אך סירב לקבל את התפקיד, ורבה עמד בראש הישיבה במקומו. אחרי פטירת רבה עמד רב יוסף בראש הישיבה כשנתיים וחצי, עד פטירתו. שימש גם גבאי צדקה בפומבדיתא. בסוף ימיו היה סומא. מתלמידיו אביי ורבא. ממנו נשארו בניו רב נחמן בר יוסף ורב נחמיה.
תולדות חייו
רב יוסף בר חייא היה מגדולי האמוראים בבבל בדור השלישי. בתלמוד הוא נזכר בדרך כלל בשם "רב יוסף" בלבד, בלי שם אביו. רבו המובהק היה רב יהודה בר יחזקאל, ראש ישיבת פומבדיתא, וגם שאל שאלות הלכה מרב הונא. נודע בבקיאותו הרבה בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה. הוא היה שגור בפסוקי המקרא ובתרגומם הארמי, ומסורת מייחסת לו את השבת תרגומים לספרי הנביאים והכתובים. בשל שליטתו בברייתות ובשמועות כונה "סיני", ואילו חברו ובר הפלוגתא שלו רבה בר נחמני, שהצטיין בחריפות, כונה "עוקר הרים". אחרי פטירת רב יהודה שאלו חכמי פומבדיתא את חכמי ארץ ישראל מי מהשניים עדיף, והתשובה הייתה ש"סיני עדיף", כי "הכל צריכין למרי חיטיא". רב יוסף סירב בכל זאת לקבל את ההנהגה, ורבה עמד בראש הישיבה עשרים ושתיים שנה. אחרי פטירת רבה קיבל רב יוסף את התפקיד, ועמד בראש ישיבת פומבדיתא כשנתיים וחצי, עד פטירתו. בהיותו ראש הישיבה נהג לדרוש בשבת לפני תפילת מוסף. לאורך שנים רבות שימש גבאי צדקה בפומבדיתא. בסוף ימיו היה סומא. פעם חלה ושכח את תלמודו, ותלמידו אביי סייע לו להשיב את מה ששכח, והתלמוד מביא כמה פעמים את דבריו של אביי שהזכיר לו שמועות שהוא עצמו אמר. כשהגיע לגיל שישים ערך סעודה לחכמים, כי ניצל מכרת. הוא העיד על עצמו שהיה עניו, ועליו נאמר במשנה שלמדו לפניו: "לא תיתני ענוה, דאיכא אנא". מתלמידיו המובהקים היו אביי, שעמד אחריו בראש ישיבת פומבדיתא, ורבא, שעליו מסופר שהלך אחריו עד שנפצעו רגליו. מתלמידיו היה גם רב עויא. ייחוס תלמידיו לרבם היה גדול, ועל אביי מסופר שהיה קם מפניו כבר כשראה את אוזן חמורו מתקרבת. רב יוסף התענה תעניות רבות כדי שהתורה לא תסור מזרעו, ובניו רב נחמן בר יוסף ורב נחמיה ונכדו רב דימי היו גם הם חכמים.