רבי יוסי הכהן

תולדות חייו

רבי יוסי הכהן היה תנא מהדור השני לתנאים, ופעל בשלהי ימי הבית השני ובשנים שאחרי החורבן, בסוף המאה הראשונה לספירה. בכמה כתבי יד שמו מופיע "יוסף הכהן". צריך להבחין בינו לבין אמורא בשם זה. היה אחד מחמשת התלמידים המובהקים של רבן יוחנן בן זכאי, שמנתה המשנה במסכת אבות: רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, רבי יוסי הכהן, רבי שמעון בן נתנאל ורבי אלעזר בן ערך. כשמנה רבן יוחנן בן זכאי את שבחי תלמידיו, אמר עליו "חסיד", ובאבות דרבי נתן הוא נקרא "חסיד שבדור". יש שזיהו אותו עם "יוסי קטנתא" שבמסכת סוטה, שעליו נאמר שמשמת פסקו החסידים. בתלמוד הבבלי (חגיגה יד ע"ב) מסופר שעסק במעשה מרכבה עם חברו רבי יהושע, ורבן יוחנן בן זכאי שיבח את כוחו בחכמת הנסתר. התלמוד (שבת יט ע"א) מספר שכתב ידו מעולם לא נמצא ביד נכרי, ומכאן זהירותו היתרה בהלכות שבת. מדבריו בהלכה הובאה במשנה רק עדות אחת: יחד עם רבי זכריה בן הקצב העיד על אשה באשקלון, וחכמים דנו בעדותם (עדויות ח, ב). יש שתלו את מיעוט ההלכות שנמסרו מפיו במידת החסידות והענווה שלו. במסכת ראש השנה (יז ע"ב) מסופר שיישב לפני בלוריא הגיורת את הסתירה בין שני פסוקים, במשל על אדם שלווה מחברו וביקש ממנו לפייס את המלך. כששאל רבן יוחנן בן זכאי את תלמידיו מהי הדרך הטובה שידבק בה האדם, השיב רבי יוסי "שכן טוב", ועל הדרך הרעה שיתרחק ממנה השיב "שכן רע". באבות דרבי נתן מסופר שכשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי, היה רבי יוסי אחד התלמידים שבאו לנחמו, ונחם אותו בשתיקתו של אהרן הכהן אחרי מות בניו. יש שהציעו לזהות אותו עם דמויות אחרות. החיד"א זיהה אותו עם יוסף בן מתתיהו, שלדבריו חיבר את ספר יוסיפון, והאברבנאל זיהה אותו עם יוסף בן גוריון. אלה השערות בלבד. בגליל העליון יש קבר המיוחס לו, סמוך לקברי רבי אלעזר בן ערך ורבי אלעזר בן עזריה. הקבר נזכר לראשונה באיגרת יחוס האבות ובכתבי עולי רגל. לעומת זאת, רבי יוסף סופר מזכיר את קבורתו בטבריה.