
רבי יהושע משה אהרונסון זי"ע
נולדה בסיון ה'תר"ע, 12/06/1910 למניינם
נפטריב בכסליו ה'תשנ"ד, 26/11/1993 למניינם
נטמןהר הזיתים, ירושלים
רב בפולין שתיעד את מחנה העבודה קונין ושרד את השואה, ואחר כך רב בפתח תקווה, מחבר שו"ת ישועת משה.
קשרים
- אביו
- רבי מיכאל אליהו אהרונסון
- אמו
- פויגל יוכבד לבית ויינגוט
- בני/בנות זוג
- מלכה רחל
- ילדיו
- רבי ישראל יהודה אהרונסון
- רבותיו
- רבי דוד בורנשטייןרבי אברהם ויינברג
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בערב שבועות ה'תר"ע (1910) לרבי מיכאל אליהו אהרונסון. למד בישיבות בוורשה ובישיבת "בית אברהם" בסוכטשוב (פולין), והיה תלמידו של רבי דוד בורנשטיין, האדמו"ר מסוכטשוב. אחרי שהוסמך לרבנות כיהן כרב בקאנין, ואחר כך בפוזק ובסניקי הסמוכה לגוסטנין. בשואה גורש עם קהילתו למחנה העבודה קונין, וכתב שם יומן סתרים בעברית. משם הועבר לאושוויץ, לבוכנוואלד ולטרזיינשטט, ושם שוחרר. אשתו וילדיו נספו. אחרי המלחמה היה רב מחנות העקורים באזור הכיבוש האוסטרי, ואחר כך רב קהילות הפליטים בגרמניה. בשנת ה'תשי"א (1951) עלה לארץ ישראל וכיהן כרב בפתח תקווה. הוא נודע כבקי במצוות התלויות בארץ. כתביו ההלכתיים נדפסו בשו"ת "ישועת משה", ויומנו וכתביו על השואה יצאו לאור אחרי מותו בספר "עלי מרורות". נפטר בי"ב בכסלו ה'תשנ"ד (1993) ונקבר בהר הזיתים.
תולדות חייו
נולד בה' בסיון ה'תר"ע (1910), בערב חג השבועות, למשפחה מיוחסת. אביו היה רבי מיכאל אליהו אהרונסון, ואמו פויגל יוכבד לבית ויינגוט. בצעירותו למד בישיבת "תורת חיים" ובישיבת "המתיבתא" בוורשה, ובישיבת "בית אברהם" בסוכטשוב (פולין). היה תלמידו של רבי דוד בורנשטיין, האדמו"ר מסוכטשוב, ולמד גם אצל רבי אברהם ויינברג. אחרי שהוסמך לרבנות נבחר לרב בעיירה קאנין, ואחר כך כיהן בפוזק ובסניקי הסמוכה לגוסטנין. בתחילת מלחמת העולם השנייה שהה זמן קצר בוורשה ובלודז', ואחר כך חזר לעיירתו. משם גורש עם בני קהילתו למחנה העבודה קונין. במחנה כתב בסתר ובסכנה גדולה יומן בעברית. היומן מתעד את חיי היום-יום במחנה ואת קיום המצוות בתנאים קשים, ומעלה שאלות מוסריות והלכתיות שעמדו לפני האסירים. זו עדות נדירה על השואה מנקודת מבטו של רב. כשחוסל המחנה הועבר לאושוויץ, לבוכנוואלד ולטרזיינשטט, ושם שוחרר. אשתו וילדיו נספו בשואה. אחרי המלחמה כיהן כרב מחנות העקורים באזור הכיבוש האוסטרי. שם עסק בענייני נישואין, כשרות, היתר עגונות וחינוך. אחר כך כיהן כרב קהילות הפליטים בגרמניה. באותן שנים התכתב עם רבי שלמה דוד כהנא והפנה אליו שאלות הלכתיות רבות, בעיקר בעניין היתר עגונות. אחרי המלחמה נשא לאישה את מלכה רחל והקים משפחה חדשה. בשנת ה'תשי"א (1951) עלה לארץ ישראל וכיהן כרב בפתח תקווה. הוא היה אחראי על ההפרשה הכללית של תרומות ומעשרות מיבול החיטה של המדינה, ונחשב בקיא במצוות התלויות בארץ. עם הקמת היישוב עמנואל התגורר בו כמה חודשים בכל שנה, והשפיע על אופיו של היישוב. בארץ שמר על קשר עם אדמו"רי סוכטשוב, והמשיך לפעול להנצחת השואה ולכתוב על האמונה לאחר השואה. פסקיו ותשובותיו ההלכתיות נדפסו בספרו שו"ת "ישועת משה". אחרי מותו הוציאו בני משפחתו לאור את הספר "עלי מרורות" (בני ברק, ה'תשנ"ו), ובו יומן המחנה וכתביו על השואה מתקופות שונות. בנו, רבי ישראל יהודה אהרונסון, היה משגיח רוחני בישיבת "חזון נחום" בבני ברק. חתנו הוא רבי אליהו עזריאל בידרמן, האדמו"ר מלעלוב. נפטר בי"ב בכסלו ה'תשנ"ד (1993), בגיל 83, ונקבר בהר הזיתים בירושלים.
ספריו2
- עלי מרורות
- שו"ת ישועת משה