
רבי יהודה מאיר שפירא זי"ע - מהר"ם שפירא
נולדז באדר ה'תרמ"ז, 03/03/1887 למניינם·סוצ'אבה
נפטרז בחשון ה'תרצ"ד, 27/10/1933 למניינם
נטמןהר המנוחות, ירושלים
רבה של פיוטרקוב ולובלין, מייסד הדף היומי וישיבת חכמי לובלין, ונשיא אגודת ישראל בפולין.
קשרים
- אביו
- רבי יעקב שמשון שפירא
- בני/בנות זוג
- מלכה טויבה ברייטמן
- רבותיו
- רבי שמואל יצחק שוררבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם)רבי שלום מוסקוביץרבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוברבי מאיר זי"ע
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תרמ"ז (1887) בסוצ'אבה (רומניה) שבבוקובינה לאביו רבי יעקב שמשון שפירא, מצאצאי רבי פנחס מקוריץ. למד אצל סבו רבי שמואל יצחק שור ואצל רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם), ובחסידות היה מקורב לרבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב. בשנת ה'תר"ע (1910) התמנה לרב בגלינא, בשנת ה'תר"ף (1920) לרב בסאנוק, ובשנת ה'תרפ"ד (1924) לרב בפיוטרקוב. בין השנים 1922-1927 כיהן כציר אגודת ישראל בסיים הפולני, ועמד בראש התנועה בפולין. בכנסייה הגדולה בווינה בשנת ה'תרפ"ג (1923) הציע את לימוד הדף היומי, שהתפשט בכל תפוצות ישראל, ובשנת ה'ת"ש (1930) חנך את ישיבת חכמי לובלין ונתמנה לרב העיר לובלין. חיבר את שו"ת אור המאיר. נפטר בז' חשון ה'תרצ"ד (1933) בלא ילדים. בשנת ה'תשי"ח (1958) הועלו עצמותיו לקבורה בהר המנוחות בירושלים.
תולדות חייו
נולד בז' אדר ה'תרמ"ז (1887) בעיר סוצ'אבה שבבוקובינה. אביו, רבי יעקב שמשון שפירא, היה מצאצאי רבי פנחס שפירא מקוריץ, ואמו הייתה בתו של רבי שמואל יצחק שור. בילדותו ובנערותו למד אצל סבו רבי שמואל יצחק ואצל רבי שלום מוסקוביץ. סבתו נישאה בזיווג שני לרבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) מברז'אן, וכך למד גם אצלו. הוסמך להוראה בידי סבו ובידי רבי אברהם מנחם הלוי שטיינברג מברודי. נשא את מלכה טויבה, בתו של רבי יעקב דוד ברייטמן מטרנופול. בחסידות היה מקורב לרבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב. בשנת ה'תר"ע (1910) התמנה לרב בגלינא שבגליציה וכיהן שם כעשר שנים. בשנת ה'תר"ף (1920) עבר לכהן ברבנות סאנוק, ושם כיהן כשלוש שנים. בשתי הערים פעל לתיקון הכשרות, המקוואות והעירובים ולחיזוק חינוך התורה. בשנת ה'תרפ"ד (1924) התמנה לרבה של פיוטרקוב. במקביל לכהונתו ברבנות היה פעיל בהנהגת אגודת ישראל. בין השנים 1922-1927 כיהן כציר מטעמה בסיים הפולני, ועמד בראש התנועה בפולין. בכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בווינה בשנת ה'תרפ"ג (1923) הציע את לימוד הדף היומי, שבו לומדים כל יום דף אחד בתלמוד הבבלי לפי סדר אחיד בכל העולם. ההצעה התקבלה, והלימוד התפשט בכל תפוצות ישראל. באותה כנסייה הציע גם להקים ישיבה מרכזית גדולה, וייסד את ישיבת חכמי לובלין. אבן הפינה לבניין הונחה בשנת ה'תרפ"ד (1924), ואחרי שנים של מגבית ברחבי העולם נחנכה הישיבה בשנת ה'ת"ש (1930). בישיבה ביקש לשלב שלוש דרכי לימוד: העיון של ישיבות ליטא, החריפות שנהגה בפולין ובקיאות במסכתות רבות כדרך גליציה. לאחר חנוכת הישיבה עבר ללובלין ונבחר לרב העיר. עסק גם בחיבור ניגונים חסידיים, ויש מהם שמושרים עד היום. השתוקק לעלות לארץ ישראל ותכנן לעלות סמוך לפטירתו, אך הדבר לא יצא לפועל. בין חיבוריו: שו"ת אור המאיר, שנדפס בפיוטרקוב בשנת ה'תרפ"ו (1926); מרגניתא דרבי מאיר, ביאורים על התלמוד; הערות על הש"ס ועל הרמב"ם; וכן אמרי דעת, חידושים בהלכה ובאגדה, שאבדו בשואה. נפטר בז' חשון ה'תרצ"ד (1933), בגיל ארבעים ושש, בלא ילדים. קברו בלובלין נהרס בידי הנאצים, ובשנת ה'תשי"ח (1958) הועלו עצמותיו לקבורה בהר המנוחות בירושלים. רחובות וכיכרות נקראו על שמו, וכן שכונה בבני ברק.
ספריו3
- אמרי דעת
- מרגניתא דרבי מאיר
- שו"ת אור המאיר