
רבי יהודה לייב אורליאן
נולדכב באדר א ה'תר"ס, 21/02/1900 למניינם
נפטרתשרי ה'תש"ד, 10/1943 למניינם
מחנך, ממייסדי פועלי אגודת ישראל בפולין ונשיאה, ומנהל סמינר בית יעקב בקרקוב שנספה בשואה.
קשרים
- אביו
- יחזקאל
- אמו
- רחל
- רבותיו
- רבי אברהם מרדכי אלטר
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בכ"ב באדר א' ה'תר"ס (1900) ליחזקאל ורחל, במשפחה של חסידי גור. בילדותו למד בשטיבל של חסידי גור, ולימים היה חסיד של רבי אברהם מרדכי אלטר בעל "אמרי אמת". בתחילת דרכו עסק במסחר, ונודע כנואם וככותב ביידיש. היה ממייסדי פועלי אגודת ישראל בפולין, ובשנים ה'תרפ"ב-ה'תרצ"ב (1922-1932) עמד בראשה. תקופה קצרה ניהל בית ספר של בית יעקב בוורשה, ובשנת ה'תרצ"ה (1935), אחרי פטירת שרה שנירר, מונה למנהל סמינר בית יעקב בקרקוב. בשנות המלחמה שהה בגטו ורשה, פיקח שם על בתי ספר של בית יעקב ושימש ארכיונר הקהילה. בשנת ה'תש"ג (1943) נשלח לברגן-בלזן, ובסוף תשרי ה'תש"ד (1943) הועבר משם, ומאז נעלמו עקבותיו. מכתביו יצאו לאור בעברית "בעיות חינוך: זרמים ושיטות", "לשבעים ולרעבים" ו"מה זה מוסר?".
תולדות חייו
נולד בכ"ב באדר א' ה'תר"ס (1900) לאביו יחזקאל ולאמו רחל, במשפחה של חסידי גור בפולין. בילדותו למד בשטיבל של חסידי גור, ולימים נעשה חסיד של רבי אברהם מרדכי אלטר בעל "אמרי אמת". מלבד לימוד התורה עסק בהגות של הרמב"ם ובכתבי מנהיגי האורתודוקסיה בגרמניה, ובהם רבי שמשון רפאל הירש ורבי יצחק ברויאר, ואלה השפיעו על דרכו בחינוך. בתחילת דרכו עסק במסחר, ובמקביל נודע כנואם וככותב ביידיש. נאם בכנסים של "שלומי אמוני ישראל", התנועה שקדמה לאגודת ישראל. היה ממייסדי פועלי אגודת ישראל בפולין והנשיא הראשון שלה, בשנים ה'תרפ"ב-ה'תרצ"ב (1922-1932). עיקר פעלו היה בחינוך הבנות במסגרת בית יעקב. תקופה קצרה ניהל בית ספר של בית יעקב בוורשה, ובשנת ה'תרצ"ה (1935), אחרי פטירת שרה שנירר, מונה למנהל סמינר בית יעקב בקרקוב. הוא הדריך גם את בוגרות הסמינר שעבדו כמורות בערי פולין. בתחילת מלחמת העולם השנייה הכו אותו הגרמנים קשות בעת חיפוש בביתו. אחר כך עבר לוורשה, ורוב בני משפחתו עברו לוונגרוב שבמחוז לובלין. אשתו וחמישה משישת ילדיו נרצחו שם, ורק בת אחת הייתה עמו בוורשה. בגטו ורשה עסק באיסוף ספרי קודש שהושלכו, סייע בארגון חמישה בתי ספר של בית יעקב ופיקח עליהם, ושימש ארכיונר הקהילה, ובזכות תפקיד זה ניצל בשלב ההוא. ב-7 ביוני 1943 (ה'תש"ג) נשלח לברגן-בלזן כנתין זר, משום שהחזיק בתעודת עלייה לפרגוואי. בסוף תשרי ה'תש"ד (אוקטובר 1943) הועבר עם בעלי דרכונים זרים אחרים למחנה אחר, ומאז נעלמו עקבותיו. אחרי מותו יצאו לאור מכתביו: "לשבעים ולרעבים", חיבור על שאלות חברה שתרגם לעברית משה שיינפלד מיידיש (1944), "בעיות חינוך: זרמים ושיטות" (1960), "מה זה מוסר?" (1968), וכן חוברות ללימוד יהדות לפי חודשי השנה שלוקטו מכתביו.
ספריו3
- בעיות חינוך: זרמים ושיטות
- לשבעים ולרעבים
- מה זה מוסר?