
קשרים
- אביו
- רבי יצחק ממודנה
- אמו
- רחל דיאנה
- בני/בנות זוג
- רחל
- רבותיו
- רבי שמואל יהודה קצנלבוגןרבי שמואל ארקוולטי
- תלמידיו
- רבי שאול לוי מורטירהרבי יוסף חמיץרבי שאול מורטירה
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בה'של"א (1571) בוונציה לאביו רבי יצחק, ממשפחה שגורשה מצרפת והתיישבה במודינה. מגיל עשר למד תורה בפדובה, ובין רבותיו היו רבי שמואל יהודה קצנלבוגן (המהרש"ק) ורבי שמואל ארקוולטי בעל "ערוגת הבושם". בגיל עשרים ושלוש התמנה לדיין ולדרשן בוונציה, ולימים עמד בראש הישיבה הכללית בעיר. נודע כדרשן מזהיר, ובין תלמידיו היו רבי שאול לוי מורטירה, לימים רבה של אמסטרדם, ורבי יוסף חמיץ. חיבר את "מדבר יהודה" (דרשות), "זקני יהודה" (שו"ת), "מגן וחרב" נגד טענות הנצרות, "שאגת אריה" להגנת התורה שבעל פה, "בית יהודה" על עין יעקב, ספר על מנהגי היהודים באיטליקית ומילון "פי אריה". נפטר בה'ת"ח (1648) בוונציה ונקבר בבית העלמין היהודי בלידו.
תולדות חייו
נולד בכ"ח בניסן ה'של"א (1571) בוונציה לאביו רבי יצחק ולאמו רחל דיאנה. משפחתו גורשה מצרפת והתיישבה בעיר מודינה שבצפון איטליה, ועל שמה נקרא. כבר בילדותו התגלו כישרונותיו: לפי המסופר קרא את ההפטרה בבית הכנסת בגיל שתיים וחצי ותרגם פרשיות מן התורה לאיטליקית בגיל שלוש. מגיל עשר למד תורה בפדובה. בין רבותיו היו רבי שמואל יהודה קצנלבוגן (המהרש"ק), רבה של ונציה, ורבי שמואל בן אלחנן יעקב ארקוולטי בעל "ערוגת הבושם". לצד לימודי התורה רכש השכלה בספרות האיטליקית ובמוזיקה. בגיל תשע עשרה נשא לאשה את בת דודו רחל, ונולדו להם שלושה בנים. פרנסתו הייתה בעיקר מהוראה. בגיל עשרים ושלוש התמנה לדיין ולדרשן בוונציה, ולימים עמד בראש הישיבה הכללית שבעיר. נודע כדרשן מזהיר, ודרשותיו משכו גם שומעים מקרב הנוצרים. בגטו של ונציה ניהל אקדמיה למוזיקה, ועסק גם בשירה ובהגהת ספרים. בין תלמידיו היו רבי שאול לוי מורטירה, לימים אב בית הדין של קהילת אמסטרדם, ורבי יוסף חמיץ, וכן תלמידים נוצרים. חיבוריו רבים ומגוונים. בגיל שלוש עשרה כתב את "סור מרע", בצורת דו-שיח נגד משחקי המזל. חיבר את "סוד ישרים", את "צמח צדיק" בענייני מוסר, את "מדבר יהודה" ובו דרשותיו, ואת "זקני יהודה" ובו תשובותיו. בתחום הוויכוח הדתי כתב את "מגן וחרב" נגד טענות הנצרות, את "שאגת אריה" להגנת סמכותה של התורה שבעל פה, ואת "מגן וצינה" נגד אוריאל דה קוסטה. חיבר את "בית יהודה" על עין יעקב, את המילון העברי-איטלקי "פי אריה" למילים הקשות שבמקרא, וספר באיטליקית על מנהגי היהודים שתורגם לשפות רבות. בחיבורו "ארי נוהם" יצא נגד הקבלה ונגד ייחוס ספר הזוהר לרבי שמעון בר יוחאי, ובשל כך הותקף הספר בחריפות בידי רבנים ומקובלים. כמו כן כתב תולדות חיים בשם "חיי יהודה". נפטר בכ"ז באדר ה'ת"ח (1648) בוונציה ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק בלידו.
ספריו12
- ארי נוהם
- בית יהודה
- זקני יהודה
- חיי יהודה
- מגן וחרב
- מגן וצינה
- מדבר יהודה
- סוד ישרים
- סור מרע
- פי אריה
- צמח צדיק
- שאגת אריה