
קשרים
- אביו
- רבי משה חיים צירלסון
- תלמידיו
- רבי יעקב ברויאר
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בכ"ח בכסליו ה'תר"ך (1859) בקוזלץ (אוקראינה). אביו, רבי משה חיים, היה רב העיר. בגיל עשרים התמנה לרב העיר פרילוקי וכיהן בה כשלושים שנה. בשנת ה'תרס"ח (1908) התמנה לרבה של קישינב ולראש הישיבה בעיר. היה ממייסדי אגודת ישראל ומחברי מועצת גדולי התורה שלה. לאחר סיפוח בסרביה לרומניה בשנת ה'תרע"ח (1918) התמנה לרב הראשי של בסרביה, ובשנים ה'תר"ף-ה'תרפ"ו (1920-1926) כיהן כסנאטור בפרלמנט הרומני. חיבר את ספרי השו"ת גבול יהודה ועצי הלבנון, ואת מערכי לב, הגיון לבי ולב יהודה. נהרג בהפצצה על קישינב בי"א בתמוז ה'תש"א (1941) ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר.
תולדות חייו
נולד בכ"ח בכסליו ה'תר"ך (1859) בקוזלץ שבפלך צ'רניגוב (אוקראינה). אביו, רבי משה חיים צירלסון, היה רב העיר. כבר בגיל עשרים התמנה לרב העיר פרילוקי (אוקראינה), וכיהן בה כשלושים שנה. בשנים אלה פרסם מאמרים בכתבי העת התורניים והעבריים של התקופה, ובהם המליץ, הפלס, הצפירה והמודיע. בשנת ה'תרס"ב (1902) הוציא לאור בפרילוקי את ספרו דרך סלולה, ובו מאמרים ושירים. בשנת ה'תרס"ו (1906) נדפס בפיוטרקוב ספר השו"ת שלו גבול יהודה, על ארבעת חלקי השולחן ערוך. בשנת ה'תרס"ח (1908) התמנה לרבה של קישינב, העיר המרכזית של בסרביה, ולראש הישיבה בעיר. בשנת ה'תרע"ב (1912) היה ממייסדי אגודת ישראל, כיהן כחבר במועצת גדולי התורה שלה וישב בראש שלוש הכנסיות הגדולות הראשונות שלה. עם סיפוח בסרביה לרומניה בשנת ה'תרע"ח (1918) התמנה לרב הראשי של בסרביה כולה. בשנים ה'תר"ף-ה'תרפ"ו (1920-1926) כיהן כסנאטור בפרלמנט הרומני בבוקרשט, ופעל שם נגד האנטישמיות. הוא התפטר לאחר שנאומיו בנושא לא פורסמו ברשומות הפרלמנט. בוגרי המוסדות שהקים כיהנו כרבנים וכאדמו"רים, ובהם רבי יעקב ברויאר, לימים רב בסאו פאולו, שקיבל ממנו הסמכה. בקישינב הוציא לאור את רוב ספריו: עצי הלבנון (ה'תרפ"ב, 1922), ספר שו"ת; הגיון לבי (ה'תרפ"ט, 1929), דרשות, הספדים ונאומים בפרלמנט; מערכי לב (ה'תרצ"ב, 1932), שו"ת, דרשות ונאומים; ולב יהודה (ה'תרצ"ו, 1936), נאומים, מאמרים ובירורי הלכה. בי"א בתמוז ה'תש"א (1941), בגיל 81, נהרג בהפצצה על קישינב בימים הראשונים של מלחמת גרמניה ברית המועצות. הוא נקבר בבית העלמין היהודי הישן של קישינב. קברו הועבר פעמיים, תחילה בשל הנחת מסילת ברזל ואחר כך בשל תוכנית להקים במקום פארק שעשועים, ומקום מנוחתו האחרון הוא מתחת לאנדרטה הגדולה לזכר נרצחי פרעות קישינב. בניסן ה'תשפ"ב (2022) נחשפה מצבתו בבית העלמין היהודי בעיר.
ספריו6
- גבול יהודה
- דרך סלולה
- הגיון לבי
- לב יהודה
- מערכי לב
- עצי הלבנון