
קשרים
- רבותיו
- רבי שמואל אבן שרגא
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בספרד במאה ה-15 לאביו רבי יעקב. בין רבותיו היה רבי שמואל אבן שרגא. היה מקובל, ובגירוש ה'רנ"ב-ה'רנ"ג (1492-1493) גורש מליסבון. אחרי תלאות רבות, ובהן שבי במלגה ובגרנדה, ישב בפאס, בנאפולי ובוונציה, ובאמצע שנות הר"נ (1490) התיישב במנטובה (איטליה). שם כתב, לבקשת רבי יוסף יעבץ, את "מנחת יהודה", פירוש על ספר מערכת האלהות. הספר נדפס בפרארה בשנת ה'שי"ז (1557), והשפיע על המקובלים שבאו אחריו. כתב גם פירוש על פירוש הרקנאטי לתורה, וניהל חליפת מכתבים בענייני קבלה עם רבי יוסף אלקשטיל. נפטר במנטובה, ושנת פטירתו אינה ידועה בוודאות.
תולדות חייו
רבי יהודה בן יעקב חייט נולד בספרד במאה ה-15. על משפחתו ועל ראשית דרכו ידוע מעט. בין רבותיו בקבלה נזכר רבי שמואל אבן שרגא, אך על שאר רבותיו לא נשתמרו פרטים רבים. בגירוש ספרד ופורטוגל, בשנים ה'רנ"ב-ה'רנ"ג (1492-1493), גורש מליסבון. אחר כך עבר תלאות קשות, ובהן שבי במלגה ובגרנדה. מדרום ספרד הגיע לפאס (מרוקו), ומשם עבר לאיטליה וישב בנאפולי ובוונציה. באמצע שנות הר"נ (1490) התיישב במנטובה, ושם פעל עד סוף ימיו. במנטובה כתב, לבקשת רבי יוסף יעבץ, את חיבורו העיקרי "מנחת יהודה". זהו פירוש על ספר מערכת האלהות, המיוחס לרבי פרץ בן יצחק, וכנראה נכתב בין השנים ה'רנ"ה-ה'רנ"ח (1495-1498). הספר חורג ממסגרת של פירוש רגיל, ובמידה רבה הוא חיבור קבלי עצמאי. בהקדמתו מתאר המחבר את קורות הגירוש ואת נדודיו. הספר נדפס יחד עם ספר מערכת האלהות בפרארה בשנת ה'שי"ז (1557). מלבד "מנחת יהודה" כתב פירוש על פירוש הרקנאטי לתורה. הוא גם ניהל חליפת מכתבים בענייני קבלה עם המקובל רבי יוסף אלקשטיל, ותשובותיו של רבי יוסף אלקשטיל אליו נשתמרו. חיבורו השפיע על המקובלים בדורות שאחריו. מקובלים רבים הכירו אותו והביאו את דבריו, ובהם רבי יוסף קארו, רבי מאיר אבן גבאי, רבי שלמה אלקבץ, רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) והרמ"א. נפטר במנטובה, ושנת פטירתו אינה ידועה בוודאות.
ספריו1
- מנחת יהודה