י

רבי יהודה הלוי זי"ע - מראגוזה

מרגוזה

אחרונים

נולד1783 למניינם·סרייבו

נפטריז באב ה'תרל"ט, 06/08/1879 למניינם·יפו

נטמןבית העלמין היהודי, יפו

מייסד הקהילה היהודית המחודשת ביפו ורבה, ומראשוני הפרדסנים היהודים בארץ ישראל.

קשרים

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תקמ"ג (1783) בסרייבו (בוסניה והרצגובינה), לאביו רבי מנחם הלוי. בצעירותו למד בראגוזה (דוברובניק, קרואטיה) ואף לימד שם, ומכאן כינויו "מרגוזה". בשנת 1801, בגיל שמונה עשרה, עלה לארץ ישראל ולמד בירושלים. לאחר שכיהן כשליח של חכמי ירושלים בקושטא, נתמנה לנציגם ביפו, לקליטת העולים שהגיעו דרך נמלה, וייסד בה את הקהילה היהודית המחודשת. בשנת ה'תקצ"ד (1834) יזם את הקמת בית העלמין היהודי ביפו. בשנת ה'ת"ר (1840) מינה אותו הראשון לציון רבי חיים אברהם גאגין לרבם של יהודי יפו. היה מראשוני הפרדסנים היהודים בארץ ישראל, ובשנת ה'תרכ"ג (1863) יזם את הקמת ועד העיר של יפו, שבו פעלו ספרדים ואשכנזים יחד. נפטר בי"ז באב ה'תרל"ט (1879), בגיל כשש ותשעים, ונקבר בבית העלמין היהודי ביפו.

תולדות חייו

רבי רפאל יהודה בן מנחם הלוי, המכונה מרגוזה, נולד בשנת ה'תקמ"ג (1783) בסרייבו (בוסניה והרצגובינה), שהייתה אז חלק מהאימפריה העות'מאנית. את שם אביו, רבי מנחם הלוי, אנו יודעים מחתימתו. בצעירותו למד בעיר ראגוזה (דוברובניק שבקרואטיה) ואחר כך לימד בה, ועל שמה נקרא "מרגוזה". בשנת 1801, כשהיה בן שמונה עשרה, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, ושם המשיך ללמוד תורה. בירושלים נשא לאישה את רוזה, ונולדו להם ארבעה ילדים. חכמי ירושלים שלחו אותו לקושטא, ושם כיהן כשליח שלהם כמה שנים. לאחר מכן נתמנה לנציג חכמי ירושלים ביפו. תפקידו היה לקבל את העולים שהגיעו בנמל העיר ולסייע להם בדרכם לירושלים ולשאר ערי הארץ. סביבו התגבשה הקהילה היהודית המחודשת ביפו, ולכן הוא נחשב למייסדה. בשנת ה'תקצ"ד (1834) יזם את הקמת בית העלמין היהודי בעיר. בשנת ה'ת"ר (1840) מינה אותו הראשון לציון רבי חיים אברהם גאגין לרבם של יהודי יפו, ומינוי זה נחשב לחידוש הקהילה בעיר. מלבד כהונתו ברבנות עסק בהתיישבות ובחקלאות. בשנת 1842 נטע פרדס, והיה מראשוני הפרדסנים היהודים בארץ ישראל. משום כך הוא נמנה עם מבשרי שיבת ציון. בשנת ה'תרכ"ג (1863) יזם את הקמת "ועד העיר יפו", שבו פעלו בני העדה הספרדית והעדה האשכנזית יחד. לפי המסופר דיבר שש שפות: עברית, ערבית, סרבית, צרפתית, טורקית ולאדינו. בזכות זה ובזכות אישיותו זכה להערכה גם בקרב המוסלמים והנוצרים בעיר. נפטר ביפו בי"ז באב ה'תרל"ט (1879), בגיל כשש ותשעים, ונקבר בבית העלמין היהודי שבעיר, זה שהוא עצמו יזם את הקמתו. על שמו נקרא רחוב יהודה מרגוזה ביפו.

קישורים חיצוניים