
קשרים
- אביו
- רבי שאול
- ילדיו
- רבי שמואל אבן תיבון
- רבותיו
- רבי משולם בן יעקב מלוניל
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ד'תת"ף (1120) בערך בגרנדה (ספרד), לאביו רבי שאול. בגיל 30 בערך עזב את ספרד, כנראה בגלל רדיפות המווחדון, והשתקע בלוניל שבפרובנס (צרפת). שם למד בישיבתו של רבי משולם בן יעקב מלוניל ועסק ברפואה. ברבי משולם ובחוגו עודדו אותו לתרגם מערבית לעברית את ספרי חכמי ספרד, והוא עסק בכך כעשרים וחמש שנה. בין תרגומיו: חובות הלבבות לרבנו בחיי אבן פקודה, הכוזרי לרבי יהודה הלוי, אמונות ודעות לרב סעדיה גאון, תיקון מידות הנפש ומבחר הפנינים לרבי שלמה אבן גבירול, וספר הרקמה וספר השרשים לרבי יונה אבן ג'נאח. בזכות מפעל התרגומים נקרא 'אבי המעתיקים'. בסוף ימיו כתב לבנו, רבי שמואל אבן תיבון, צוואת מוסר בשם 'מוסר אב'. נפטר בשנת ד'תתק"ן (1190) בערך או מעט אחריה, ונקבר בלוניל.
תולדות חייו
רבי יהודה בן שאול אבן תיבון נולד בשנת ד'תת"ף (1120) בערך בגרנדה שבספרד המוסלמית, ושם קיבל השכלה רחבה בתורה, בלשון הערבית, במדעים וברפואה. כשהיה כבן שלושים עזב את ספרד, כנראה בגלל רדיפות המווחדון נגד מי שלא היו מוסלמים, והשתקע בלוניל שבפרובנס. בלוניל למד בישיבתו של רבי משולם בן יעקב, שהוא וחמשת בניו החזיקו אותה. הוא עסק ברפואה, והגיע לשם כך גם לאבירים, לשרים ולאנשי הכמורה. רבי בנימין מטודלה פגש אותו בלוניל בזמן מסעו, והיה קשור בידידות קרובה עם רבי זרחיה הלוי, בעל 'המאור'. עיקר פועלו היה בתרגום ספרי חכמי ספרד מערבית לעברית, ובעידודו של רבי משולם עסק בכך כעשרים וחמש שנה. הוא היה הראשון שתרגם באופן שיטתי את ספרות היהודים בארצות האסלאם לשפה שיהודי פרובנס ואירופה הנוצרית הבינו. תרגם את חובות הלבבות לרבנו בחיי אבן פקודה, את ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי בשנת ד'תתקל"א (1171) בערך, ואת אמונות ודעות לרב סעדיה גאון בשנת ד'תתקמ"ו (1186) בערך. כמו כן תרגם את תיקון מידות הנפש ואת מבחר הפנינים לרבי שלמה אבן גבירול, ואת ספרי הדקדוק של רבי יונה אבן ג'נאח - ספר הרקמה וספר השרשים. התרגומים שלו היו נפוצים מאוד בעם ישראל לאורך הדורות, ובזכותם נקרא 'אבי המעתיקים'. אשתו נפטרה בחייו, והוא גידל את ילדיו בעצמו. בנו, רבי שמואל אבן תיבון, המשיך בדרכו ותרגם את מורה הנבוכים לרמב"ם. בסוף ימיו, בשנת ד'תתק"ן (1190) בערך, כתב לבנו צוואה בשם 'מוסר אב'. היא כוללת הדרכות בסדרי לימוד, בטיפול בספרים, בענווה, בשמירת הלשון, בבחירת חברים ובהליכה ביושר וביראת שמים, ויש בה גם פרטים רבים על חייו ועל חיי בנו. נפטר בשנת ד'תתק"ן (1190) בערך או מעט אחריה, ונקבר בלוניל.
ספריו1
- מוסר אב