י

רבי יהודה אלבאז זי"ע

אחרונים

נולדה'תק"ל, 1770 למניינם·צפרו

נפטרטו בשבט ה'תר"ז, 01/02/1847 למניינם·צפרו

נטמןצפרו

דיין ופוסק בצפרו שבמרוקו, מחבר שו"ת שבות יהודה וחידושי שבות יהודה על התורה.

קשרים

אביו
רבי משה אלבז
אמו
ג'הרה לבית עג'יני
בני/בנות זוג
רבקה בת רבי שאול ישועה אביטבול
ילדיו
רבי שמואל אלבזרבי עמרם אלבזאליעזר שאול אלבז
רבותיו
רבי משה אלבז
תלמידיו
רבי עמור אביטבול

מקומות בהם פעל

  • צפרודיין ופוסק הקהילה (1801–1847)
  • מכנאסברח לשם מפני מושל העיר

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תק"ל (1770) בצפרו (מרוקו) לאביו רבי משה אלבז. למד תורה אצל אביו ואצל חכמי עירו, ונשא לאישה את רבקה, בתו של רב העיר רבי שאול ישועה אביטבול. בשנת ה'תקס"א (1801) מינו אותו חכמי פאס, רבי שאול סירירו ורבי רפאל אבן צור, לדיין בצפרו, ולימים היה הפוסק היחיד של הקהילה. שימש גם מוהל. היה בעל אמצעים, שילם את מסי הקהילה והלווה כסף לבני עירו, ועודד את שד"רי ארץ ישראל. חידושיו נדפסו אחרי פטירתו בשם "שבות יהודה", שו"ת בהלכה וחידושים ודרשות על התורה, ופיוטיו נדפסו בסוף ספר "חיי עמרם" של בנו. נפטר בט"ו בשבט ה'תר"ז (1847) ונקבר בצפרו.

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תק"ל (1770) בצפרו שבמרוקו לאביו רבי משה אלבז ולאמו ג'הרה לבית עג'יני. לפי מסורת המשפחה מוצאה מבית הרמב"ם. את תורתו למד אצל אביו ואצל חכמי עירו. נשא לאישה את רבקה, בתו של רב העיר רבי שאול ישועה אביטבול, ונולדו להם ארבעה בנים. בשנת ה'תקס"א (1801) מינו אותו חכמי פאס, רבי שאול סירירו ורבי רפאל אבן צור, לדיין בצפרו. עם השנים נעשה הפוסק היחיד של הקהילה. שימש גם מוהל ומל עשרות תינוקות. היה בעל אמצעים וניהל מסחר עם ידידו רבי רפאל אהרן מונסונייגו, רב העיר פאס. אף שהרבנים היו פטורים בדרך כלל ממסים, שילם את חלקו במסי הקהילה, והלווה כסף לבני קהילתו. היה ידוע באהבתו לארץ ישראל וקיבל בסבר פנים יפות את השלוחים שבאו לאסוף כספים ליושבי הארץ. תלמידו וידידו הקרוב היה רבי עמור אביטבול. כשהעליל עליהם מושל העיר, ברח רבי יהודה למכנאס. היה בידו אוסף גדול של כתבי יד, שבהם השתמש בחיבוריו, ומאחד מהם נדפס הספר "משיח אלמים" של רבי יהודה כלאץ. חיבוריו נדפסו אחרי פטירתו בשם "שבות יהודה". אחד מהם הוא שו"ת בהלכה, והשני חידושים על התורה ודרשות. רבים ממכתביו נדפסו בספר "קהלת צפרו" של רבי דוד עובדיה, וחלק מחידושיו נדפסו בספר "חיי עמרם" של בנו. פיוטים רבים שלו נדפסו בסוף "חיי עמרם", ולימים כונסו בנפרד בשם "קול זמרה". הוא ובנו רבי עמרם היו ממעצבי סוגת פיוטי ההדרן האלגוריים לסיום מסכת. בניו היו רבי שמואל, בעל "רובע הקב", רבי עמרם, שירש את מקומו כרב העיר וחיבר את "חיי עמרם" ו"בנין נעורים", ואליעזר שאול. נכדיו היו רבי אבא אלבז ורבי רפאל משה אלבז. בחייו כתב בעצמו את הנוסח שנחרת על מצבתו. נפטר בט"ו בשבט ה'תר"ז (1847) ונקבר בעיר הולדתו צפרו. על שמו נקראה ישיבת "שבות יהודה", שייסד צאצאו רבי מאיר אלבז.

ספריו1

  • שבות יהודה

קישורים חיצוניים