
רבי יהודה הלוי זי"ע - ריה"ל
נולדד'תתל"ה, ~1075 למניינם
נפטרד'תתק"א, 1141 למניינם
נטמןטבריה/צפת/כפר כבול
משורר, הוגה ורופא בתור הזהב של יהדות ספרד, מחבר ספר הכוזרי ושירי ציון.
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בסביבות ד'תתל"ה (1075) בספרד, בטולדו או בטודלה (מקום לידתו שנוי במחלוקת). אביו היה רבי שמואל הלוי. בצעירותו ירד לאנדלוסיה, ושם התפרסם כמשורר אחרי שגבר בתחרות שירה בחיקוי שיר קשה של רבי משה אבן עזרא. יש המשערים שלמד אצל הרי"ף. התפרנס מרפואה וממסחר וישב בטולדו ובקורדובה, ונדד בספרד ובצפון אפריקה עם רבי אברהם אבן עזרא. חיבר את ספר הכוזרי, חיבור הגותי להגנת היהדות, וכתב שירה רבה: פיוטים, שירי חול ושירי ציון, ובהם "ציון הלא תשאלי". בשנת ד'תת"ק (1140) יצא בדרכו לארץ ישראל דרך מצרים, ושהה באלכסנדריה ובפוסטאט. נפטר בשנת ד'תתק"א (1141). מקום פטירתו וקבורתו אינו ידוע בוודאות: לפי רבי בנימין מטודלה נקבר בטבריה, ולפי מסורות מאוחרות יותר בצפת או בכפר כבול.
תולדות חייו
רבי יהודה בן שמואל הלוי נולד בסביבות ד'תתל"ה (1075) בספרד הנוצרית. לפי רוב החוקרים נולד בטולדו, ויש המציינים את טודלה. יש מקורות שמאחרים את שנת לידתו לשנת ד'תתמ"ה (1085) בקירוב. כבר בצעירותו נמשך לשירה, וירד לדרום ספרד המוסלמית, אז מרכז התרבות היהודית בתור הזהב. שם התוודע לחוג המשוררים, ונודע במיוחד אחרי שחיבר שיר בחיקוי שיר קשה של רבי משה אבן עזרא וגבר בתחרות. רבים משערים שלמד תורה אצל הרי"ף, אך הדבר אינו ודאי. בבגרותו התפרנס מרפואה וממסחר. ישב תקופה בטולדו ותקופה בקורדובה, והיה מקורב לגדולי הקהילות ולנגידיהן. עם רבי אברהם אבן עזרא נקשרה ביניהם ידידות קרובה, והשניים נדדו יחד בערי ספרד ובארצות המגרב. שמו הלך לפניו בקהילות ישראל, והוא קיים קשרי מכתבים עם חכמים ועם אנשי ציבור בארצות רבות. חיבורו ההגותי הגדול הוא ספר הכוזרי, שנכתב במקורו בערבית ותורגם לעברית בידי רבי יהודה אבן תיבון. הספר בנוי כדו-שיח בין מלך הכוזרים לחבר היהודי, ומטרתו להגן על אמונת ישראל ולהציג את מעלתה מול הפילוסופיה ומול הדתות האחרות. בספר הדגיש את ייחודו של עם ישראל, את מעלת ההתגלות במעמד הר סיני על העיון השכלי, ואת מעלתה של ארץ ישראל ושל הלשון העברית. ספר הכוזרי נעשה לאחד מעמודי התווך של מחשבת ישראל, ונלמד ונדרש בכל הדורות. לצד הגותו נמנה עם גדולי המשוררים העבריים. שיריו, שכונסו בדיואן שלו, כוללים שירי חול ושירי ידידות, פיוטים לתפילה שנקבעו במחזורי קהילות ישראל, ובעיקר את שירי ציון, שבהם ביטא את געגועיו לארץ ישראל. הידוע שבהם הוא "ציון הלא תשאלי", הנאמר בקינות של תשעה באב. בסוף ימיו החליט לממש את כיסופיו ולעלות לארץ ישראל. בשנת ד'תת"ק (1140) הפליג למצרים ושהה באלכסנדריה, ואחר כך בפוסטאט ובקהיר. שם התארח אצל ידידיו, ובהם רבי חלפון הלוי מדמיאט. ממכתבים שנמצאו בגניזה הקהירית עולה שבקיץ ד'תתק"א (1141) עלה על ספינה בדרכו לארץ, ושנפטר זמן קצר אחר כך. יש חוקרים הסבורים שנפטר במצרים, ויש הסבורים שהגיע לארץ ישראל. מקום קבורתו אינו ידוע בוודאות: רבי בנימין מטודלה, המקור הקדום ביותר, מציין את קברו בטבריה, ומסורות מאוחרות יותר מציינות את צפת או את כפר כבול שבגליל, בסמוך לקבר רבי אברהם אבן עזרא.
ספריו2
- דיואן
- ספר הכוזרי