
קשרים
- אביו
- רבי רפאל אהרן מונסונייגו
- אמו
- חנה
- בני/בנות זוג
- מרים בת רבי דוד הכהן סקלי
- ילדיו
- רבי יהושע מונסונייגורבי יהודה מונסונייגוחנינה
- רבותיו
- רבי אברהם אבן דנאן
מקומות בהם פעל
- פאסדיין בבית הדין (1840–1867)
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תקנ"ט (1799) בפאס (מרוקו), בנם של חנה ורבי רפאל אהרן מונסונייגו, אב בית הדין ורבה של העיר. למד אצל רבי אברהם אבן דנאן, וכנראה גם אצל אביו. בצעירותו שימש שוחט ובודק בפאס. בשנת ה'ת"ר (1840), לאחר פטירת אביו, נבחר למלא את מקומו בבית הדין, וכיהן כדיין עשרים ושמונה שנים. ידועים יותר מעשרים מחיבוריו. מהם נדפסו שו"ת "דבר אמת" על חלקי אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר, "קופת הרוכלים" - ליקוט דינים באיסור והיתר לפי סדר האלף-בית, ו"מנחת זכרון" - ערכים בדיני ממונות. חיבר גם פיוטים, ומקצתם השתמרו. נפטר בחודש חשון ה'תרכ"ח (1867) ונקבר בפאס.
תולדות חייו
רבי ידידיה מונסונייגו נולד בפאס בשנת ה'תקנ"ט (1799). פרופ' משה עמר משער שנולד בערך בשנת 1800. הוא היה הצעיר מבין ארבעת בניהם של חנה ורבי רפאל אהרן מונסונייגו, אב בית הדין ורבה של פאס, ונקרא על שם סבו. משפחת מונסונייגו הייתה ממשפחות הרבנים הוותיקות של העיר. למד תורה אצל רבי אברהם אבן דנאן, וכנראה גם אצל אביו. בשנת ה'ת"ק-פ (1820), בהיותו כבן עשרים ואחת, נשא לאשה את מרים, בת רבי דוד בן רבי אהרן הכהן סקלי מדבדו. בשנים הראשונות התפרנס כשוחט וכבודק בפאס. בשנת ה'ת"ר (1840), לאחר פטירת אביו, נבחר לרשת את מקומו בבית הדין של פאס. הוא כיהן כדיין ופוסק עשרים ושמונה שנים, עד פטירתו. בנו רבי יהושע, בעל "שבילי משפט", סייע לו בעבודתו והשיב על ההשגות שהועלו על פסקיו. בדבריו הדגיש שעל הרב לפסוק לפי מה שמשגת דעתו אחרי עיון מעמיק במקורות, ולא לטעון לרוח הקודש. ידועים יותר מעשרים מחיבוריו, ומעטים מהם נדפסו. בשו"ת "דבר אמת" יש תשובות וחידושים על חלקי השולחן ערוך אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר. זהו מקור חשוב לחקר היצירה ההלכתית של חכמי מרוקו. "קופת הרוכלים" הוא ליקוט פסקי הלכה באיסור והיתר מתוך ספרי הפוסקים, מסודר לפי סדר האלף-בית. "מנחת זכרון" מאגד ערכים בדיני ממונות, אף הוא לפי סדר האלף-בית. חיבורו "קרבן בני אהרן" נותר בכתב יד. עסק גם בלשון, וכתב חיבור שבו טען לקרבה בין הערבית לעברית, והביא מילים ערביות רבות שלדעתו מקורן בלשון המקרא, בלשון חכמים או בארמית. הוא היה גם פייטן, אך רק מעט משיריו השתמרו. בין הפיוטים שנותרו: פיוט ליציאה מתענית, הפיוט "מי כמוך" על הצלת קהילת פאס בשנת ה'תקצ"ב (1832), וקינה על הריגת הנערה סוליקה חגואל בשנת ה'תקצ"ד (1834). נולדו לו בנים ובת: רבי יהושע, רבי יהודה והבת חנינה. שני בנים, יעקב ורפאל, מתו בחייו. נינו, רבי ידידיה מונסונייגו, כיהן לימים כרב הראשי ואב בית הדין של מרוקו. רבי ידידיה נפטר בפאס בחודש חשון ה'תרכ"ח (1867) ונקבר בעיר.
ספריו4
- מנחת זכרון
- קופת הרוכלים
- קרבן בני אהרן
- שו"ת דבר אמת