מ

מאיר אבן גבאי

אחרוניםמקובלים

נולדה'ר"מ, 1480 למניינם·ספרד

נפטרה'ש, ~1540 למניינם

מקובל מגולי ספרד, מחבר עבודת הקודש, תולעת יעקב ודרך אמונה.

קשרים

אביו
יחזקאל
ילדיו
חיים אבן גבאי
תלמידיו
יוסף הלוי

מקומות בהם פעל

  • ספרדנולד וגלה בגירוש (1480–1492)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'ר"מ (1480) בספרד, לאביו רבי יחזקאל. בילדותו גלה עם משפחתו בגירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב (1492), וככל הנראה התיישב בטורקיה. מעט ידוע על קורות חייו. היה מגדולי המקובלים בדור שאחרי הגירוש, התנגד ללימוד הפילוסופיה וטען שחכמת התורה היא החכמה האמיתית. חיבר את "תולעת יעקב", פירוש על התפילות בדרך הפרד"ס, ואת "עבודת הקודש", חיבורו העיקרי, שבו הציג את תורת הקבלה באופן מקיף. בשנת ה'רצ"ט (1539) השלים את "דרך אמונה", שבו ביאר את מבנה עשר הספירות בתשובה לשאלות תלמידו רבי יוסף הלוי. נפטר בסביבות שנת ה'ש (1540), ויש המאחרים את פטירתו לסביבות שנת ה'שי"ו (1550). נקבר בארץ ישראל.

תולדות חייו

רבי מאיר בן רבי יחזקאל אבן גבאי נולד בשנת ה'ר"מ (1480) בספרד. על קורות חייו ידוע מעט, ורוב הידיעות עליו נלמדות מחיבוריו ומהקדמותיהם. בהיותו כבן שתים עשרה גלה עם משפחתו בגירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב (1492). ככל הנראה התיישב בטורקיה, ושם כתב את חיבוריו. בגיל צעיר כבר השלים את חיבורו הראשון, "תולעת יעקב", בשנת ה'רס"ז (1507). זהו פירוש על התפילות בדרך הפרד"ס, שבו ביאר את סודות התפילה ואת כוונותיה לפי הקבלה. בין השנים ה'רפ"ג-ה'רצ"א (1523-1531) כתב את חיבורו העיקרי, "עבודת הקודש". בחיבור זה הציג תמונה מקיפה ושיטתית של תורת הקבלה, והוא נחלק לארבעה חלקים: חלק היחוד, חלק העבודה, חלק התכלית וחלק סתרי תורה. הספר נדפס לראשונה בשנים ה'שכ"ו-ה'שכ"ח (1566-1568) בשם "מראות אלהים", ונודע לאחר מכן בשמו המקורי. בשנת ה'רצ"ט (1539) השלים את "דרך אמונה". בחיבור זה ביאר את מבנה עשר הספירות בתשובה לשאלות תלמידו רבי יוסף הלוי. בחיבוריו התנגד בתוקף ללימוד הפילוסופיה, וטען שחכמת התורה והקבלה היא החכמה האמיתית, ושאין לבקש את החכמה מחוץ לתורה. בנו, רבי חיים, חיבר פירוש על הגדה של פסח בשם "פסח לה'", והוא נדפס לאחר פטירת אביו. חתנו, רבי שניאור בן יהודה פאלקון, היה כנראה שליח (שד"ר) של קהילת ירושלים. בשנת ה'ש"ך (1560) הדפיס בקושטא את ספרי חותנו "תולעת יעקב" ו"דרך אמונה". חיבוריו נודעו בדורות שאחריו, וגדולי ישראל, ובהם המהר"ל מפראג ורבי ישעיה הלוי הורוביץ בעל "של"ה", הרבו לשבחם. נפטר בסביבות שנת ה'ש (1540), ויש המאחרים את פטירתו לסביבות שנת ה'שי"ו (1550). לפי המסורת נקבר בארץ ישראל.

ספריו3