ח

חנניה מישאל ועזריה - שדרך, מישך ועבד נגו

מקרא

שלושת חבריו של דניאל בגלות בבל, שסירבו להשתחוות לצלם נבוכדנצר וניצלו מכבשן האש.

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

היו מבני יהודה שהוגלו מירושלים לבבל בידי נבוכדנצר בימי יהויקים, יחד עם דניאל, ונבחרו מבין הילדים החכמים לשרת בהיכל המלך. שם נקראו שדרך, מישך ועבד נגו. הם נמנעו מלהיטמא בפת המלך וביין משתיו, וביקשו לאכול זרעונים ולשתות מים, ונמצאו בריאים וחכמים מכל חבריהם. כשהקים נבוכדנצר צלם זהב בבקעת דורא וציווה להשתחוות לו, סירבו השלושה להשתחוות. הם הושלכו לכבשן האש שהוסק שבעה מונים יותר, והאנשים שהשליכו אותם נשרפו. השלושה עצמם יצאו מן הכבשן בלי פגע, והמלך שיבח את אלוהי ישראל. לדברי חז"ל, אף שיחזקאל לא הבטיח להם הצלה, בחרו למסור את נפשם, ומאז הם משמשים מופת לקידוש השם. לפי דעת החכמים בגמרא (סנהדרין צג, א), עלו אחר כך לארץ ישראל, נשאו נשים והולידו בנים ובנות.

תולדות חייו

חנניה, מישאל ועזריה היו מבני יהודה שהגלה נבוכדנצר מלך בבל מירושלים בימי יהויקים מלך יהודה, יחד עם דניאל. לפי ספר דניאל, ציווה המלך להביא אליו ילדים מזרע המלוכה ומן הפרתמים, יפי מראה ומשכילים בכל חכמה, כדי ללמדם ספר ולשון כשדים ולהעמידם לפניו. ארבעתם נבחרו מבני יהודה, ושר הסריסים קרא להם שמות בבליים: לדניאל בלטשאצר, לחנניה שדרך, למישאל מישך ולעזריה עבד נגו. במדרש נחלקו אם כולם היו משבט יהודה, ויש אומרים שרק דניאל היה מבני יהודה. בתחילת שהותם בהיכל המלך החליטו שלא להיטמא בפת בג המלך וביין משתיו. הם ביקשו מן המלצר לתת להם זרעונים לאכול ומים לשתות, ובסוף ימי הניסיון נמצאו טובים ובריאים מכל הילדים שאכלו ממאכל המלך. ה' נתן להם מדע והשכל בכל ספר וחכמה, והמלך מצא אותם חכמים פי עשרה מכל החרטומים והאשפים שבמלכותו. כשגילה דניאל לנבוכדנצר את חלומו, מינה המלך לבקשתו את שדרך, מישך ועבד נגו על עבודת מדינת בבל. עיקר זכרם קשור למעשה הכבשן המסופר בדניאל ג'. נבוכדנצר הקים צלם זהב בבקעת דורא וציווה שכל העמים ישתחוו לו עם קול השופר וכלי הנגינה, ועל המסרב נגזר להיות מושלך אל כבשן האש. אנשים כשדים הלשינו על השלושה שאינם משתחווים לצלם. כשהועמדו לפני המלך השיבו שאלוהיהם יכול להצילם, ואף אם לא יציל - לא יעבדו את אלוהי המלך ולא ישתחוו לצלם. המלך ציווה להסיק את הכבשן שבעה מונים יותר, והאנשים שהשליכו אותם נשרפו מלהבת האש. השלושה נראו מתהלכים בתוך האש בלי פגע ועמם דמות רביעית, ונבוכדנצר קרא להם לצאת, שיבח את אלוהיהם וגזר שכל האומר דבר נגדו יענש. חז"ל הרחיבו בשבחם. במדרש שיר השירים מובא שהם הלכו אל יחזקאל לשאול אם יינצלו, ואף שלא הובטחו בהצלה בחרו למסור את נפשם על קידוש השם. בגמרא (פסחים קיח, א) מסופר שכאשר הושלכו לכבשן ביקש יורקמו שר הברד לצנן את האש, וגבריאל שר האש אמר שיעשה נס גדול יותר - יצנן מבפנים וירתיח מבחוץ. במדרש שוחר טוב נאמר שבזכותם יצאו ישראל ממצרים. מתתיהו החשמונאי הזכיר את מעשיהם לפני מותו כדוגמה לאמונה ולנאמנות לתורה, ובסליחות נאמר "מי שענה לחנניה מישאל ועזריה בתוך כבשן האש הוא יעננו". על סופם נחלקו בגמרא (סנהדרין צג, א): רב אמר שמתו בעין הרע, ושמואל אמר שטבעו ברוק, ואילו חכמים אמרו שעלו לארץ ישראל, נשאו נשים והולידו בנים ובנות, ועליהם נאמר בזכריה "כי אנשי מופת המה".

קישורים חיצוניים