
רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש זי"ע
נולדה'תרס"ח, 1908 למניינם
נפטרא בחשון ה'תשנ"א, 20/10/1990 למניינם
אדמו"ר ואב"ד הלמיץ, מומחה ופוסק בענייני מקוואות ומחבר סדרת טהרת יום טוב.
קשרים
- אביו
- רבי שמואל אהרן דייטש
- אמו
- רחל מלכה
- רבותיו
- רבי דוד דב בעריש מייזלישרבי מרדכי יהודה לייב וינקלררבי שאול בראך
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תרס"ח (1908) לאביו רבי שמואל אהרן דייטש, מו"ץ בקרסטיר ובמישקולץ (הונגריה), ולאמו רחל מלכה. בצעירותו קיבל היתר הוראה מרבי דוד דב בעריש מייזליש רבה של אויהעל, מרבי מרדכי יהודה לייב וינקלר בעל "לבושי מרדכי" רבה של מאד, ומרבי שאול בראך אב"ד נייטרא. בשנת ה'תרצ"ז (1937) מונה לדומ"ץ בדובשינה (סלובקיה), ובמלחמת העולם השנייה הסתתר ביערות סלובקיה. בשנים ה'תש"ה-ה'תש"ח (1945-1948) כיהן כרב קיראלי-הלמיץ (סלובקיה). בשנת ה'תש"ט (1949) היגר לארצות הברית, ובהוראת רבי יואל טייטלבוים מסאטמר כיהן כרב קהילת "בני אמונים" בקליבלנד. בשנת ה'תשכ"ב (1962) עבר לוויליאמסבורג שבניו יורק. נודע כמומחה למקוואות והקים ושיפץ מקוואות רבים. חיבר את סדרת "טהרת יום טוב" בארבעים כרכים. נפטר בא' בחשון ה'תשנ"א (1990).
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תרס"ח (1908) לאביו רבי שמואל אהרן דייטש, ששימש מו"ץ ושוחט בקרסטיר ואחר כך במישקולץ שבהונגריה, ולאמו רחל מלכה. בצעירותו נסמך להוראה משלושה מגדולי הרבנים בהונגריה ובסלובקיה: רבי דוד דב בעריש מייזליש רבה של אויהעל, רבי מרדכי יהודה לייב וינקלר בעל "לבושי מרדכי" רבה של מאד, ורבי שאול בראך אב"ד נייטרא. בשנת ה'תרצ"ג (1933) נשא את בתו של רבי יוסף אבלס, אב"ד שאלא שבסלובקיה. בשנת ה'תרצ"ז (1937) מונה לדומ"ץ בדובשינה (סלובקיה). בימי מלחמת העולם השנייה הסתתר שם כחצי שנה, ואחר כך ברח ליערות סלובקיה ושהה בהם עד תום המלחמה. בשנת ה'תש"ה (1945) נתמנה לרב העיר קיראלי-הלמיץ (סלובקיה) וכיהן בה עד ה'תש"ח (1948). בשנים אלו פעל לביסוס הקהילה מחדש, ייסד שיעורי תורה ולימד את יסודות היהדות לניצולי השואה. בשנת ה'תש"ט (1949) היגר לארצות הברית. בהוראת רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, התיישב בקליבלנד וכיהן שם כרב קהילת "בני אמונים". בעיר ייסד תלמוד תורה ובית מדרש חסידי, ושיפץ את המקווה המקומי. בשנת ה'תשכ"ב (1962) עבר לשכונת ויליאמסבורג שבניו יורק והצטרף להנהלה הארצית של "איגוד הרבנים". בשנת ה'תשל"ט (1979) ייסד בירושלים כולל לאברכים הלומדים את משניות סדר טהרות. נודע כמומחה וכפוסק בענייני מקוואות. יזם הקמה ותיקון של מקוואות רבים, ובהם מקוואות שנבנו על סמך היתרים דחוקים, ולפי ההערכה הקים יותר מחמש מאות מקוואות, גם בקהילות קטנות, ולשם כך הרבה בנסיעות. את משנתו בענייני טהרה העלה בסדרת "טהרת יום טוב" בת ארבעים כרכים: עשרים כרכים של שו"ת בענייני טהרה, עשרה מהם על ספר "יסוד יוסף" של רבי יוסף פוזננסקי ועשרה על שולחן ערוך יורה דעה, ועוד עשרים כרכים על משניות סדר טהרות. בקיץ ה'תש"ן (1990) חלה, ונפטר בליל שבת פרשת נח, א' בחשון ה'תשנ"א (1990). את מקומו כאב"ד הלמיץ מילא חתנו רבי אהרן ישעיה פקטר, ואחריו בנו רבי יעקב פקטר.
ספריו1
- טהרת יום טוב