רבי נתן נטע שפירא - מקראקא

תולדות חייו

רבי נתן נטע שפירא נולד בסביבות ה'שמ"ה (1584) לאביו רבי שלמה שפירא. הוא נקרא על שם סבו, רבי נתן נטע שפירא בעל "אמרי שפר", שכיהן ברבנות ונפטר בשנת ה'של"ז (1577). המשפחה ייחסה את מוצאה לרש"י. בצעירותו למד גם פילוסופיה, אסטרונומיה ודקדוק, ובסביבות שנת 1608 עבר לקז'ימייז' הסמוכה לקרקוב. בקז'ימייז' נשא את רוזה, בתו של רבי משה בן יעקב, הוא רבי משה יעקלש, מראשי הקהילה ואחיו של רבי יצחק יעקלש. חותנו פרנס אותו ביד רחבה ובנה לו בית כנסת, "בית הכנסת על הגבעה", ושם ישב ולימד תלמידים. לפי המסופר, בזכות תמיכת חותנו לא נטל שכר על משרותיו הציבוריות. אשתו רוזה נפטרה בשנת ה'ת"ב (1642). את תורת הקבלה קיבל מרבי משה מרדכי מרגליות, המקובל של קרקוב. בשנת ה'שע"ז (1617), בהיותו כבן שלושים ואחת, נתמנה אחריו לראש ישיבה ולדרשן בקהילת קרקוב. בישיבתו לימד גמרא בדרך הפלפול, והרי"ף והטור היו שגורים על פיו. בדרשותיו לפני הציבור הרבה לדרוש על פי הקבלה, בצירופי אותיות, בתגים ובגימטריאות, וגילה רמזים וסודות באותיות התורה. גדול תלמידיו היה רבי שבתי הכהן בעל ה"ש"ך", ורבי יהושע השל צורף ראה עצמו ממשיך דרכו בקבלה. הוא נהג לקום לתיקון חצות. בנו סיפר בהקדמה לספרו שאליהו הנביא נגלה אליו בעת תיקון חצות, ועל מצבתו נכתב שדיבר עם אליהו פנים אל פנים. חיבר כחמישה עשר ספרים בנגלה ובנסתר, שבעה מהם על התורה. חלקם נדפסו וחלקם נשארו בכתב יד. הידוע שבהם הוא "מגלה עמוקות", ובו רנ"ב (252) אופנים בביאור תפילת משה "ואתחנן... אעברה נא". הספר נדפס בקרקוב בשנת ה'שצ"ז (1637), אחרי פטירתו. לפי המסורת, ביקש לכתוב אלף אופנים, ואולם האור בחלונותיו כבה כשהגיע לרנ"ב. ספר "מגלה עמוקות" נוסף על התורה הוא שהקנה לו את כינויו. חיבר גם פירוש על הזוהר, "חדושי אנשי שם" על הרי"ף, וכאלף ביאורים על האל"ף הזעירה שבתיבת "ויקרא", שרובם אבדו. ספריו, שהרבו להשתמש בגימטריה, נחשבו לאבני יסוד בקבלה של האחרונים והשפיעו רבות על הבאים אחריו. רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב פירש את "מגלה עמוקות" בספרו "אגרא דכלה". נולדו לו עשרה ילדים, ובהם רבי שלמה, רבי משה, רבי יצחק, רבי ישראל ורבי יהודה ליב. בין צאצאיו נמנו רבי יהונתן אייבשיץ, רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב ורבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל "דברי חיים". נפטר בי"ג באב ה'שצ"ג (1633) בקרקוב ונקבר בבית העלמין העתיק שליד בית הכנסת הרמ"א, סמוך לקבר הרמ"א. גם אשתו ואחת מבנותיו נקברו שם.